בהתפתחות משמעותית, הקבינט של הקנצלר אולף שולץ נתן את אישורו להצעת חוק שמטרתה לשנות את כללי האזרחות של גרמניה. השינויים המוצעים יאפשרו לאנשים להחזיק במספר דרכונים, ויקלו על שילובם של זרים בכלכלת המדינה, שהיא הגדולה באירופה. נכון לעכשיו, כ-14% מאוכלוסיית גרמניה, או כ-12 מיליון איש, אינם מחזיקים באזרחות גרמנית, וכמעט מחציתם מתגוררים במדינה לפחות עשר שנים.
גרמניה מפגרת אחרי הממוצע באיחוד האירופי מבחינת שיעורי התאזרחות, עם 1 בלבד. 1% מהאוכלוסייה מקבל אזרחות גרמנית, בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי של 2%. ניתן לייחס זאת, בין השאר, לדרישה לוותר על האזרחות הקודמת כדי לקבל אזרחות גרמנית. השינויים המוצעים בחוק נועדו לתת מענה לסוגיה זו.
בעוד שכמה מפלגות אופוזיציה, בעיקר האלטרנטיבה נגד מהגרים לגרמניה, הביעו הסתייגות מהתוכניות, הקואליציה השלטת הדגישה שהכללים החדשים יחייבו את המועמדים לדבוק בערכים דמוקרטיים, להיות מסוגלים לתמוך
שרת הפנים ננסי פאסר הצהירה כי גרמניה עוסקת כיום בתחרות עולמית על טובי המוחות והדגישה את הצורך שלמהגרים שכבר מזמן חלק מהחברה הגרמנית יקבלו גם את ההזדמנות להשתתף בעיצוב המדינה היא הסבירה עוד כי מהגרים רבים מזדהים כגרמנים אך אינם רוצים לנתק לחלוטין את הקשר עם ארצות המוצא שלהם. השינויים המוצעים יאפשרו להם לשמור על אזרחות כפולה ולשמור על זהותם התרבותית.
טיוטת החוק שאושרה מציעה שתקופת ההמתנה לבקשה לאזרחות תקוצר משמונה שנים לחמש שנים. בנוסף, היא מציעה אפשרות לצמצם עוד יותר את תקופת ההמתנה לשלוש שנים עבור אנשים שנחשבים משולבים מאוד. יתרה מכך, החוק מעניק יחס מיוחד לעובדים אורחים שהיגרו למערב ולמזרח גרמניה בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה. אנשים אלה יהיו זכאים להתאזרח אם הם יכולים להפגין שליטה סבירה בגרמנית בחיי היומיום שלהם, וקרוביהם לא יידרשו עוד לעבור מבחן אזרחות.
הוראה בולטת נוספת בטיוטת החוק היא שילדים שנולדו בגרמניה להורים זרים יקבלו אזרחות אוטומטית. יתרה מכך, יילודים יוכלו לשמור על אזרחות הוריהם אם לפחות אחד מההורים מתגורר בגרמניה יותר מחמש שנים, במקום הדרישה הנוכחית של שמונה שנים, ויש לו זכות מגורים בלתי מוגבלת.
הצעת החוק תעבור כעת לפרלמנט להתייעצות, שם היא צפויה ליצור דיונים ודיונים נוספים.