בתוך הסלמה של האלימות והמהומה הפוליטית בהאיטי, האומה מוצאת את עצמה באחיזת כנופיות חזקות, מה שגורם לכאוס נרחב וחוסר יציבות. הזינוק הזה באלימות הוא תוצאה של הנושא רב השנים של פיקוח על כנופיות, שהוחמר בשל שותפות ממשלתית והיעדר ממשל יעיל. כנופיות אלה מחזיקים כעת השפעה משמעותית, שולטות ברוב הבירה, פורט-או-פרינס, ואזורים כפריים גדולים, ומנציחות מעגל של הפקרות ופחד.
האירועים האחרונים הדגישו את היקף הנזק שנגרם על ידי כנופיות אלה, כאשר הם תזמרו חופשות המוניות לכלא, ושחררו אלפי אסירים, כולל אלה המעורבים ברצח הנשיא ג'ובנל מואיז. בהפגנת כוח חוצפה, הם תקפו תשתיות מרכזיות כמו אצטדיון הכדורגל הלאומי ונמל התעופה הבינלאומי, משבשים את חיי היומיום ומשרים תחושת אימה בקרב האוכלוסייה. האלימות ההולכת וגוברת הובילה לעלייה בשיעורי הרצח והחטיפות, וערערה עוד יותר את היציבות בחברה שברירית ממילא.
ראש הממשלה אריאל הנרי, שקיבל את השלטון בעקבות רציחתו של הנשיא מואיז, הוכנס למצב מעורער, ללא יכולת לחזור להאיטי בשל חששות ביטחוניים. ניסיונותיו לגייס תמיכה בכוח ביטחון רב לאומי נתקלו בספקנות ובהתנגדות, כאשר הקריאות להתפטרותו הולכות וגדלות. ככל שהנרי נשאר מחוץ למדינה זמן רב יותר, כך אחיזתו בשלטון הופכת מעורפלת יותר, כאשר הלחץ גובר לשינוי מנהיגות כדי לטפל ביעילות במשבר ההסלמה.
בתגובה למשבר, ארצות הברית ובעלות בריתה אחרות של האיטי מכיילות מחדש את תמיכתן בראש הממשלה הנרי, וקוראות לו לזרז את הקמת ממשלת מעבר ולקיים בחירות שחלפו מזמן. סבלנותה של הקהילה הבינלאומית פגה, שכן המצב המדרדר בהאיטי דורש פעולה דחופה ונחרצת להשבת היציבות והביטחון. גורלו של כוח הביטחון הרב לאומי המוצע בתזמורת על ידי הנרי תלוי על הכף, מותנה ביכולתו לנווט בנוף הפוליטי הסוער.
ככל שהמשבר מעמיק, ההשלכות על אוכלוסיית האיטי הן קשות, עם עקירה נרחבת, חוסר ביטחון תזונתי והידרדרות המצב ההומניטרי. יציאת האיטיים הנמלטים מהאלימות וחוסר היציבות הגיעה לרמות מדאיגות, עם עלייה בהגירה חוקית והגירה בלתי חוקית למדינות שכנות, כולל ארצות הברית. העתיד נותר לא ברור עבור האיטי, שכן האומה מתמודדת עם אתגרים עמוקים המחייבים מאמצים מיידיים ומתואמים כדי למתן את המשבר ולסלול את הדרך לנתיב בר-קיימא קדימה.