המדינות החברות באיחוד האירופי בוחנות את האפשרות להרחיב את היקף מה מהווה השקעות ביטחוניות כדי לאפשר הוצאות ממשלתיות גבוהות יותר על יכולות צבאיות מבלי להתמודד עם קנסות בגין הלוואות מוגזמות תחת תקנות הפיסקליות של האיחוד. שינוי פוטנציאלי זה מגיע בהקשר של הסכסוך המתמשך באוקראינה ולחץ גובר מצד U. שִׁפּוּס הנשיא דונלד טראמפ עבור מדינות אירופה כדי להגדיל את תקציבי הביטחון שלהם מעבר ליעד נאט"ו של 2% מהתמ"ג.
במהלך פסגה שנערכה לאחרונה התחייבו מנהיגי האיחוד האירופי להגביר את מאמצי ההגנה שלהם בתגובה לאיומים של רוסיה ואחרים, והדגישו את הצורך במימון מוגבר ושיפור יכולות צבאיות. הצעה שהוצגה על ידי פולין, המחזיק הנוכחי של נשיאות האיחוד, טוענת כי ההגדרה הנוכחית של השקעה ביטחונית מגבילה מדי, ומתמקדת בעיקר ברכישת ציוד צבאי.
ההצעה מציעה להרחיב את פרשנות ההשקעה הביטחונית כדי להקיף לא רק רכש של חומרה צבאית אלא גם תמיכה בייצור נשק ותחמושת, פיתוח תשתיות צבאיות ויוזמות להגנה אזרחית שיכולות לתרום לבניית יכולות הגנה לאומיות על ידי תיקון ההגדרה, ממשלות העולות על מגבלת הגירעון של 3% כתוצאה מהוצאות הביטחון יהיו פטורות ממצע משמעת של האיחוד האירופי.
יתר על כן, הדיון כולל שימוש פוטנציאלי ב"סעיפי בריחה לאומיים ", ומאפשר למדינות החברות לבקש פטור מאילוצי לווה בנסיבות חריגות כמו ירידות כלכליות חמורות או גורמים חיצוניים בלתי צפויים שאינם בשליטתם. בעוד רעיון זה עומד בפני חוות דעת מעורבות בקרב בכירים בגוש האירו, נשיא הנציבות אורסולה פון דר ליין הביע מוכנות לממש גמישות במסגרת הסכם היציבות והגידול של האיחוד האירופי בכדי להתאים להוצאות הגנה מוגברות.
בין חששות לגבי U. שִׁפּוּס המחויבות לנאט"ו, קריאתו של טראמפ לבעלות ברית אירופיות להקצות 5% מהתמ"ג להגנה, הובילה עוד יותר את הוויכוח על ההוצאה הצבאית בתוך האיחוד האירופי, שם אף מדינה חברה, כולל U. שִׁפּוּס כרגע פוגש את הסף הזה. ככל שנמשכים הדיונים, האיחוד האירופי מנווט כיצד לשים איזון בין חיזוק יכולות ההגנה שלו לבין דבקות בהנחיות פיסקליות מבלי לפגוע בביטחון הלאומי.