לאחר פיטוריו של ראש הביטחון של ישראל בשל ביקורת פומבית על הצעה לרפורמה בבית המשפט העליון, אלפי מפגינים, כולל כמה מחוץ לביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יצאו לרחובות בן לילה. השקל נחלש בפתיחת יום שני, והנשיא יצחק הרצוג הפציר בנתניהו לעצור את החקיקה כדי לשמור על האחדות. מפגינים התעמתו עם המשטרה מחוץ למעונו של נתניהו בירושלים, בעוד אחרים התאספו במשרד הביטחון בתל אביב כדי לתמוך בשר המודח יואב גלנט ולהפגין נגד נתניהו. הם חסמו כביש ראשי לכמה שעות, כשהם מניפים את דגלי ישראל. החלטת נתניהו לפטר את גלנט באה לאחר שראש הביטחון התבטא נגד החקיקה השנויה במחלוקת בנאום בטלוויזיה.
הצעת החקיקה של נתניהו בנושא הרפורמה בבית המשפט העליון יצרה פילוגים עמוקים בחברה הישראלית, והביאה לסערה כלכלית ולבידוד דיפלומטי מבעלי ברית מסורתיים כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה וצרפת. המבקרים טוענים כי מערכת משפט חזקה ועצמאית היא יסוד לדמוקרטיה בריאה. הצעת החקיקה מורכבת מכמה הצעות חוק, כאשר השבוע צפויה להתקיים הצבעה על הצעת חוק מרכזית. למרות הקריאות להפסקה, שני חברים בולטים במפלגת הליכוד של נתניהו הצהירו על כוונתם לתמוך בהצעת החוק. אם יתקבל, החוק יעניק לפוליטיקאים כוח רב יותר בבחירת שופטים, לרבות שופטים בבתי משפט גבוהים, חריגה משמעותית מהשיטה הנוכחית שבה מחזיקים אנשי מקצוע עריכת הדין ושופטים מכהנים.
תומכי הצעת החוק טוענים כי ברוב הדמוקרטיות, למפלגה המנצחת בבחירות יש זכות לבחור שופטים, וכי ישראל פשוט מיישרת קו עם הנוהג הזה. עם זאת, מתנגדי הצעת החוק, לרבות מאות אלפי מפגינים המפגינים מדי שבוע, וכן מנהיגים עסקיים, מקצועיים וצבאיים, טוענים כי היא תעניק כוח רב מדי למפלגת השלטון, ותערער את הדמוקרטיה.
נתניהו, שחזר לתפקידו בסוף 2022, מוביל את הממשלה הימנית והדתית ביותר בתולדות ישראל. שותפיו לקואליציה התלוננו לא פעם על כך שבית המשפט העליון פוגע במדיניות המועדפת עליהם, כמו הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, מעצר מבקשי מקלט ושחרור חרדים משירות צבאי כדי להמשיך בלימודי דת.


