נשיא צרפת עמנואל מקרון בחר לשמור על המשכיות במדיניות הכלכלית על ידי מינוי מחדש של ברונו לה-מאיר לשר האוצר בממשלה מחודשת. החלטה זו מאריכה שותפות הדוקה שהניעה אג'נדה פרו-עסקית מאז החלה כהונתו של מקרון ב-2017. Le Maire גם ייקח על עצמו את האחריות הנוספת של פיקוח על מעבר האנרגיה בתיק מורחב.
מהלך זה מגיע יומיים בלבד לאחר שמקרון סימן את רצונו לתנופה חדשה בממשלה בכך שמינה את גבריאל אטל, בן 34, לראש הממשלה הצעיר ביותר במדינה בהיסטוריה המודרנית. למרות כמה עולים חדשים ועזיבות בולטות, אישים בכירים כמו ג'רלד דרמנין, סבסטיאן לקורנו ואריק דופונד-מורטי נשמרו במשרדיהם.
לה מאיר, שר האוצר המכהן הארוך ביותר בתולדות הרפובליקה הצרפתית, היה תומך מרכזי ברפורמות הדגל של מקרון, כולל קיצוצים משמעותיים במס החברות ב-2018. רפורמות אלו התמודדו עם אתגרים בתקופה האחרונה, כולל אובדן הרוב המוחלט של הנשיא באסיפה הלאומית ושביתות נרחבות והפגנות נגד העלאת גיל הפרישה. עם זאת, בבחירתו להשאיר את לה מאיר כשר האוצר, נראה שמקרון מהמר על הפילוסופיה הכלכלית שהם חולקים כדי להמשיך לספק תוצאות ודיבידנדים פוליטיים.
עטל, שכיהן בעבר בתפקיד זוטר במשרד האוצר ולאחרונה כשר החינוך, יכהן כעת כראש הממשלה החדש. ללה-מאיר תהיה בעלת ברית קרובה במעגל הפנימי של אטל, שכן ראש הממשלה החדש בחר את ראש האוצר עמנואל מולין כראש הסגל שלו. לה מאייר הביע רצון להישאר בתפקידו באמצעות שיפוצים ממשלתיים שונים והתווה את סדרי העדיפויות שלו לרפורמות כלכליות, כולל קיצוץ בירוקרטיה לעסקים קטנים וחיזוק פריז כמרכז פיננסי עולמי.
לה-מאיר, הידוע בתמיכה שלו במשמעת פיסקלית, מכין גם קיצוצים בהוצאות כדי להתמודד עם הכספים הציבוריים של צרפת. המוניטין שלו ספג נסיגה בשנה שעברה כאשר פיץ' רייטינג הוריד את דירוג המדינה בגלל גירעונות תקציביים משמעותיים. על הבמה הבינלאומית, לה מאייר סייע בדחיפה למדיניות תעשייתית חזקה יותר באירופה ונקטה עמדה נחרצת בנושאי סחר עם סין וארצות הברית. במהלך כהונתו הראשונה של מקרון, הוא עסק במחלוקות עם וושינגטון על מיסוי חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות.
המשך נוכחותו של לה מאיר כשר האוצר עוררה ספקולציות לגבי מועמדות פוטנציאלית בבחירות לנשיאות ב-2027, שכן מקרון אינו יכול להתמודד לכהונה שלישית ברציפות בשל חקיקה. עם ניסיונו, מומחיותו והתאמה לחזון הכלכלי של מקרון, לה מאיר נותר דמות בולטת בפוליטיקה הצרפתית וזרז לשינוי כלכלי במדינה.