בצעד נועז המדגיש את סירובה התקיף של סרביה להכיר בעצמאות קוסובו, הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' הצהיר כי סרביה תשקול לעזוב את מועצת אירופה אם המחוז הקודם שלה קוסובו יזכה להתקבל לארגון זכויות האדם ושלטון החוק. המחלוקת ארוכת השנים בין שכנות הבלקן מתחילה בהכרזת העצמאות החד-צדדית של קוסובו ב-2008, בעקבות סכסוך אלים על האזור. למרות שרוב חברות מועצת אירופה הכירו בקוסובו כמדינה עצמאית, סרביה התנגדה בתוקף לחברותה בגופים בינלאומיים.
דבריו של הנשיא ווצ'יץ' מגיעים בנקודת זמן מכרעת במאמצים המתמשכים של האיחוד האירופי לתווך בדיונים בין סרביה לקוסובו, כאשר קבלת קוסובו למועצת אירופה מתגלה כסוגיה שנויה במחלוקת. הסכמה הפוטנציאלית להצעה של קוסובו להצטרף לארגון נתפסת על ידי סרביה כעלבון ישיר, כאשר ווצ'יץ' מזהיר כי מהלך כזה יביא למעשה לסילוק סרביה מהמועצה.
המחלוקת הטריטוריאלית על קוסובו נותרה בעיה מושרשת עמוקה עבור סרביה, אשר ממשיכה לטעון את תביעתה על האזור, תוך שהיא זוכה גם לתמיכה ממדינות כמו סין ורוסיה במאבק על ריבונות קוסובו. הדרת רוסיה ממועצת אירופה בשנת 2022 בעקבות פלישתה לאוקראינה מסבכת עוד יותר את הדינמיקה הגיאופוליטית העדינה שפועלת בבלקן.
כאשר הן סרביה והן קוסובו נוטות שאיפות להצטרף לאיחוד האירופי, נורמליזציה של היחסים ביניהן עומדת כתנאי מוקדם לחברות פוטנציאלית באיחוד האירופי. יחסי הגומלין המורכבים בין תלונות היסטוריות, בריתות פוליטיות ושיקולים גיאופוליטיים מדגישים את האתגרים המורכבים שיש לנווט בהם כדי להשיג שלום ויציבות מתמשכים באזור. גורלה של חברותה של סרביה במועצת אירופה עשוי להתבסס על פתרון שאלת קוסובו, ולהדגיש את הרשת הסבוכה של המורכבויות הדיפלומטיות שממשיכות לעצב את הנוף הבלקני.