בתפנית מפתיעה של האירועים, מפלגת השלטון של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפויה לחוות נסיגה משמעותית בבחירות המוניציפליות במדינה, כך עולה מתוצאות מוקדמות. על פי נתונים שפרסם השדר הממלכתי TRT, מפלגת AK נגררת אחרי מפלגת האופוזיציה הראשית, CHP, עם תמיכה של 37. 5% לעומת 39% של CHP, בהתבסס על כמעט שליש מכל הקלפיות שנספרו. נראה כי האופוזיציה אמורה לשמור על שליטה בערים מרכזיות כמו איסטנבול ואנקרה, ותפגע בעמדתו הפוליטית של פעם אחת של ארדואן.
הירידה בתמיכה במפלגתו של ארדואן, במיוחד במרכזים עירוניים גדולים, משקפת חוסר שביעות רצון גוברת בקרב מצביעים המתמודדים עם אינפלציה גבוהה וכוח קנייה מופחת. הצעדים של הממשלה להתמודדות עם האינפלציה באמצעות העלאות ריבית חדות וקיפאון בשכר גבו מחיר מתקציבי משקי הבית, והשפיעו על בחירות הבוחרים בקלפי. ראש חברת הסקרים Sonar מאיסטנבול, האקאן באירקצ'י, הדגיש את הכלכלה כגורם מרכזי המעצב את החלטות הבוחרים, וסימן מסר ברור למפלגתו של ארדואן באמצעות התוצאות הראשוניות הללו.
כל העיניים נשואות למרוץ ראש העיר באיסטנבול, שבו מוביל ראש העיר המכהן, אקרם אימאמוגלו, מול המועמד הנבחר של ארדואן בהפרש של שמונה אחוזים, לפי TRT. לתוצאות המרוץ הזה יש חשיבות מיוחדת, לאור מעמדה של איסטנבול כעיר הגדולה ביותר בטורקיה עם אוכלוסייה משמעותית ותקציב קריטי. ניצחונו של אימאמוגלו בהשבת איסטנבול בשנת 2019 סימן שינוי משמעותי בנוף הפוליטי של העיר, שסיים את שליטתו ארוכת השנים של ארדואן והדגיש את רגשותיהם המשתנים של הבוחרים.
נוף הבחירות הסתבך עוד יותר בעקבות כניסתה של מפלגת הרווחה החדשה הפרו-אסלאמית, שהעמידה מועמדים משלה והבטיחה כ-4. 5% מהקולות בספירה הראשונית. הביקורת של המפלגה על המדיניות הכלכלית ועמדתו של ארדואן בנושאים כמו סחר עם ישראל עוררה הדים בקרב כמה מצביעים, ותרמה לתמיכה השבורה ב-AKP השלטת. בנוסף, אירועי אלימות בשטחים בעלי הרוב הכורדי כמו דיארבקיר ומרדין פגעו ביום הבחירות, והדגישו את הדינמיקה הפוליטית המורכבת.
ככל שהתוצאות ממשיכות להתגלות, ההשלכות של הכישלון האלקטורלי הזה על מפלגת AK והנהגתו של ארדואן נותרו להתממש במלואן. התוצאות הבלתי צפויות בערים הגדולות והבריתות הפוליטיות המשתנות מדגישות את הנוף המתפתח של הפוליטיקה הטורקית, כאשר דאגות כלכליות ומתיחות אזורית משחקים תפקיד משמעותי בעיצוב התנהגות הבוחרים. תגובתו של ארדואן לתוצאות הללו ומדיניות ממשלתו לאחר הבחירות תיבדקנה מקרוב, בעוד טורקיה מנווטת תקופה של אי ודאות ושינויים פוליטיים.