בחודשים הראשונים של כהונתה, ממשלת בריטניה הבאה מוכנה להתמודד עם התחדשות של מצוקה כלכלית, שכן מדד העליבות, מדד המשלב אבטלה ואינפלציה, בדרך להחמיר. בעוד שהאינפלציה שככה לאחרונה, העלייה הצפויה באבטלה צפויה להיות המקור העיקרי למצוקה עבור הבריטים.
הכלכלן אנדרו אוסוולד מאוניברסיטת וורוויק מדגיש את המאבק הממשמש ובא, ומדגיש שכאב האבטלה יעלה על האתגרים שמציבה האינפלציה. תחזיות מצביעות על כך שמדד העליבות, שנע כעת סביב 6, צפוי לעלות לממוצע של 7. 5 ב-18 החודשים הראשונים של כהונת הממשלה החדשה. אבטלה צפויה להוות כמעט 70% מהנתון הזה, שינוי בולט מהשנים האחרונות.
כאשר האבטלה צפויה לטפס מכ-4% ל-5. 5% עד סוף 2025, הממשל החדש עומד בפני תקשורת וניהול ההשפעה של מגמה נוגעת זו. הדינמיקה המתפתחת בשוק העבודה, המתאפיינת בירידה במשרות הפנויות ובשיעורי האבטלה העולים, מרמזת על אתגרים רחבים יותר לפנינו.
השפעותיה של המגיפה עדיין מורגשות, כאשר מספר לא מבוטל של אנשים נותרו בלתי פעילים מבחינה כלכלית ונתוני מחלות ארוכי טווח מגיעים לשיאים. טיפול בנושאים אלה יהיה מכריע, מכיוון שהם משפיעים הן על היציבות הפיננסית והן על הרווחה הנפשית. המחקר מדגיש את ההשפעה המשמעותית של אובדן עבודה על האושר הכללי, כאשר היבטים לא פיננסיים כגון אובדן זהות והערכה עצמית משחקים תפקיד משמעותי.
לאור אתגרים אלו, הלייבור התווה תוכניות ל"עסקה חדשה לאנשים עובדים" ב-100 הימים הראשונים שלה בתפקיד, במטרה להצמיד את שכר המינימום ליוקר המחיה. השמרנים גם הציעו צעדים להעלאת שכר המינימום עוד יותר ולהפחתת דמי הביטוח הלאומי. עם זאת, הנוף הכלכלי נותר מורכב, עם מרחב כלכלי מוגבל לתוכניות השקעות ציבוריות גדולות ללא התאמות מס.
כאשר הממשלה החדשה מתכוננת להיכנס לתפקיד בתוך האפלה הכלכלית הגוברת, הטיפול בזינוק הממשמש ובא באבטלה ובהשפעותיה החברתיות הרחבות יותר יהווה מבחן מפתח ליוזמות המנהיגות והמדיניות שלהם.
4653px;">