בהתקפה הרסנית, הטייפון שאנשאן שיחרר את זעמו על דרום מערב יפן, מה שגרם לפינוי של מיליוני תושבים בזמן שקרע את האזור בכוח בלתי פוסק. עם רוחות מייללות וגשם בלתי פוסק, הסופה העוצמתית חוללה הרס, גבתה לפחות שלושה קורבנות וגרמה לנזק נרחב.
ההשפעה של הטייפון שנשאן הורגשה במגזרים שונים, כאשר מפעלים גדולים, כולל טויוטה, ניסאן והונדה, נאלצו להפסיק את הפעילות כדי להבטיח את בטיחות העובדים. גם תעשיית המוליכים למחצה ספגה מכה, מכיוון שחברות כמו רנסאס, טוקיו אלקטרון ורוהם הפסיקו את הייצור לנוכח האכזריות של הסופה.
עבור אלה שהיו בשטח, החוויה הייתה לא פחות ממפחידה. בעיר מיאזאקי, עובד מכון הלוויות, טומוקי מאידה, מצא את עצמו בתוך הכאוס כשהטייפון היכה, ניפץ חלונות והפיל קווי חשמל בדרכו. עוצמתה העצומה של הסופה, עם משבים של יותר מ-180 ק"מ לשעה, הותירה בעקבותיה שובל של הרס, והפילה אפילו משאיות נעות בדרכה.
ככל שהסערה התקדמה, והותירה יותר מ-200,000 בתי אב ללא חשמל בעקבותיה, הרשויות הוציאו הודעות פינוי ליותר מ-5. 2 מיליון איש ברחבי הארץ. בקיושו, היכן שהסופה הגיעה לקרקע לראשונה, התמודדו התושבים עם תוצאות ההרס, כאשר גשם כבד גרם למפולות והוסיף לכאוס.
החוסן של העם היפני הוצג במלואו כאשר קהילות התאגדו כדי לתמוך באלו שנפגעו מהסערה. בהטויושי, בעלת מלון, מאדוקה קובו, פתחה את דלתותיה למפונים קשישים, והציעה מקלט לעקורים מהאסון.
כאשר שירותי התחבורה נעצרו, חברות תעופה וחברות רכבת נרתמו לנהל את ההפרעה, ביטלו מאות טיסות והשעו את שירותי הרכבות באזורים שנפגעו. כשהסערה אמורה לנוע לעבר אזורים מרכזיים ומזרחיים, כולל טוקיו, בימים הקרובים, המדינה נותרה בכוננות גבוהה, והתחנכה לפגיעה נוספת.
הטייפון שנשאן עמד כתזכורת בולטת לכוחו הבלתי צפוי וההרסני של הטבע, והדגיש את החשיבות של מוכנות וחוסן מול אירועים קטסטרופליים שכאלה. בעוד יפן התמודדה עם תוצאות הסערה, אחדות וסולידריות הופיעו כעקרונות המנחים בניווט דרך הכאוס שנותר בדרכה.
6667px;">