ניגריה הכריזה על מצב חירום כדי לטפל בבעיה ההולכת וגוברת של ביטחון תזונתי ואספקה. הממשלה שואפת לנקוט בצעדים יוצאי דופן כדי להילחם בעליית המחירים, שגרמו למצוקה נרחבת בקרב אזרחיה. בתגובה למצב, הממשל של הנשיא בולה טינובו מתכנן לנקות יערות להרחבת קרקע חקלאית כדי להגדיל את התפוקה החקלאית ולהקל על אינפלציית המזון.
מצב חירום זה בא בעקבות הסרת סובסידיות הדלק ורפורמת שער החליפין, מה שמוביל לפיחות של 40% של הנאירה הניגרית מול הדולר לאחר הסרת ההצמדה שלו בחודש שעבר. עוד לפני הרפורמות הללו, צמיחת המחירים לצרכן בניגריה כבר זינקה לרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט שני עשורים, כאשר אינפלציית המזון עלתה בקצב מהיר אף יותר.
בעוד שהרפורמות הללו הביאו לאתגרים כלכליים עבור האוכלוסייה, הן הובילו גם לעלייה באג"ח הדולריות של המדינה ולעלייה במחירי המניות. הדבר מצביע על כך שהמשקיעים יכירו בנחיצותה של החלטת המטבע של הממשלה על מנת לעורר צמיחה כלכלית. הבנק העולמי גם חזה שהצמיחה הכלכלית בניגריה עשויה להאיץ ל-4% עד 2024, בהשוואה ל-2% הממוצע שנראה מאז 2015.
עם זאת, המטבע המוחלש תרם לעלייה ביוקר המחיה בניגריה, מדינה שבה הוצאות המזון מהוות חלק ניכר מתקציבי משקי הבית. קרן המטבע הבינלאומית מציינת כי אפריקה שמדרום לסהרה, לרבות ניגריה, חוותה עלייה של יותר מ-20% במחירי המזון בין 2020 ל-2022, בין היתר בשל מגמות עולמיות והתלות הכבדה של האזור ביבוא של מזון בסיסי.
לפי דובר הממשלה, דל אלאק, עלות המזון הפכה לנושא מרכזי בניגריה, המשפיעה על רוב האוכלוסייה. הדבר הוביל לירידה ניכרת בביקוש למזון וערער את כל שרשרת הערך של החקלאות והמזון.
כדי להתמודד עם אתגרים אלו, ממשלת ניגריה מתכננת להשתמש בחסכון מהסרת סובסידיות דלק כדי לשפץ את מגזר החקלאות. בנוסף, יופעלו צעדי חירום, לרבות הקמת מועצת סחורות לאומית שתפקח על עלויות המזון, תשמור על עתודות אסטרטגיות ותווסת את תנודות המחירים. הבנק המרכזי ימשיך לממן את מגזר החקלאות, ו-500,000 דונם של אדמה, כולל שטחים מיוערים, יועמדו לרשותו להרחבת התפוקה החקלאית.
עם זאת, כמה מומחים טוענים שייתכן שאמצעים אלה אינם מספיקים. איו טריבה, מנכ"ל אגודות כלכליות בע"מ. , מציע שהכרזת חירום צריכה להקיף את כל מגזרי הכלכלה, כולל חשמל, ביטחון, נפט ומזון. הוא מדגיש את הצורך בגישה מקיפה לטיפול בנושאים דחופים המשפיעים על האומה.
ניכר כי הסרת סובסידיות הדלק הביאה לעלייה ביוקר המחיה, כאשר הוצאות המזון והתחבורה נפגעו במיוחד. המצב במדינת בורנו, הממוקמת בצפון ניגריה, מספק הצצה ללחצי המחירים המתהווים, שם מחירי המזון עלו ב-36% ותעריפי התחבורה ב-78% בעקבות קיצוץ הסובסידיה. כתוצאה מכך, הרעב התגבר, מה שהוביל לגניבות קטנות ולעלייה במספר האנשים הנעזרים בהליכה למרחקים ארוכים עקב עלויות הובלה גבוהות.
לסיכום, ההכרזה של ניגריה על מצב חירום מדגישה את חומרת משבר ביטחון המזון והאספקה במדינה. מאמצי הממשלה לפנות יערות להרחבה חקלאית וליישם צעדי חירום מעידים על מחויבות לטפל באינפלציית המזון ההולכת וגוברת. עם זאת, כמה מומחים קוראים לגישה מקיפה יותר להתמודדות עם האתגרים הרבים העומדים בפני כלכלת ניגריה.