גל הפגנות פרץ בבגדד כאשר אזרחים ובעלי בנקים מביעים את דאגותיהם מעלייה חדה בשער החליפין של הדינר העיראקי מול הדולר האמריקאי. ההפגנות נבעו בעקבות ההחלטה האחרונה של ארצות הברית לרשום 14 בנקים עיראקים פרטיים ברשימה השחורה, והאשימה אותם במעורבות בהלבנת הון ובמימון איראן.
בתוך יומיים בלבד, שער השוק של הדולר זינק מ-1,470 דינר לדולר ל-1,570 דינר לדולר, מה שגרם לבהלה נרחבת בקרב האוכלוסייה העיראקית. האיסור שהוטל על ידי משרד האוצר האמריקאי והבנק הפדרלי של ניו יורק הוביל לתחושת דחיפות כאשר אנשים מודאגים מההשפעה על הכלכלה ועל חיי היומיום שלהם.
במהלך מסיבת עיתונאים דרש היידר אל שמאא, הבעלים של בנק פרטי בבגדד, פעולה מיידית מממשלת עיראק כדי לטפל במצב. אל-שמאא הדגיש את ההשלכות השליליות של איסור על כמעט שליש מהבנקים הפרטיים להתמודד עם הדולר האמריקני, תוך שימת דגש על הנזק הפוטנציאלי למגזר הבנקאות העיראקי וקרא לגורמים רשמיים לנקוט בצעדים כדי לשנות את המצב.
14 הבנקים שהושפעו מהאיסור פרסמו הצהרה משותפת, הקוראת לממשלת עיראק להתערב ולהזהיר מפני ההשפעות השליליות על הכלכלה וההשקעות הזרות. הם הדגישו שההגבלה על המסחר בדולר לא רק תשפיע על שער החליפין אלא גם תפריע לצמיחה ופיתוח כלכליים.
הפגנות אורגנו על ידי קבוצה המכונה Thuwar Tshreen, הקשורה לתנועה גדולה יותר שיזמה הפגנות המוניות בעיראק ב-2021. המפגינים קראו לממשלה לנקוט בפעולה מיידית לטיפול באינפלציה ולייצב את הכלכלה, המשקפת את התסכול והכעס הגוברים בקרב האוכלוסייה העיראקית.
בתגובה למצב, עלי אל-אלאק, ראש הבנק המרכזי, הבטיח לציבור שהבנק המרכזי ממשיך לספק דולרים בשער הרשמי לעסקאות לגיטימיות. הוא האשים את העלייה במחיר הרחוב של הדולר על סוחרים מסוימים שאינם עוסקים בפעילויות לגיטימיות ומסרבים להשתמש בפלטפורמה האלקטרונית הרשמית לבקשות מטבע.
ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיע אל סודאני, נפגש עם אל-אלאק כדי לדון בצעדים לייצוב הדינר מול הדולר. פגישה זו משקפת את ההכרה של הממשלה בדחיפות המצב ובמחויבותה למציאת פתרונות להגנה על הכלכלה ולהקלה על חששות האזרחים.
הקפיצה האחרונה הזו בערכו של הדולר מול הדינר מזכירה פרק דומה מוקדם יותר השנה שבה צעדים אמריקאים שמטרתם לבלום הלבנת הון ולהגביל את זרימת הדולר לאיראן ולסוריה הגבילו מאוד את הגישה של עיראק ל-hard תקריות חוזרות ונשנות אלו מדגישות את הפגיעות של הכלכלה העיראקית לגורמים חיצוניים ומדגישים את הצורך ביציבות ארוכת טווח ובתקנות פיננסיות חזקות.