בית המשפט העליון של צרפת, המועצה החוקתית, נתן את אישורה לממשלה להעלות את גיל הפרישה מ-62 ל-64, למרות מחאות נרחבות ברחבי המדינה. המועצה דחתה כמה מרכיבים בחוק החדש, אך בסופו של דבר עמדה בהיבט השנוי ביותר במחלוקת של הרפורמה. אזרחי צרפת קשורים עמוקות לרעיון של אפשרות לפרוש בגיל 62, מה שהופך את הרפורמה בפנסיה לנושא רגיש ביותר. הממשלה טוענת כי השינויים נחוצים כדי לשמור על יציבות הכספים של מערכת הפנסיה בשנים הקרובות.
השינויים המוצעים של הנשיא עמנואל מקרון במערכת הפנסיה עוררו מחאות נרחבות ותסיסה חברתית, עם עימותים אלימים בין שוטרים למפגינים. אישור הרפורמה בפנסיה הוא ניצחון משמעותי עבור מקרון, אך הוא גובה מחיר פוליטי גדול מאחר שדירוג האישור שלו הגיע לשפל כמעט שיא. המועצה גם סירבה לבקשה ראשונה של מחוקקים מהאופוזיציה לקיים משאל עם על הרפורמה, אך בקשה שנייה שהוגשה ביום חמישי עדיין בבחינה.
החוק החדש צפוי להתקבל בסוף השבוע, כאשר הגמלאים הראשונים יצטרכו להמתין שלושה חודשים נוספים לקצבת המדינה שלהם מספטמבר. גיל הפרישה יעלה בהדרגה עם שינויים מצטברים, ויגיע ל-64 עד 2030. ממשלת צרפת תקווה שהמחאות, שכבר הראו סימני דעיכה, יסתיימו.
ההחלטה זכתה לביקורת מצד מפלגות האופוזיציה, כאשר מנהיג השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון טען כי המועצה "קשובה יותר לצרכים של המלוכה הנשיאותית מאשר לצרכים של העם הריבוני" מרין לה פן, מטעם הימין הקיצוני, קראה למי שמתנגד לשינויים להצביע עבורה בבחירות הבאות.
למרות השינויים, גיל הפרישה החדש של צרפת עדיין יהיה מתחת לנורמה באירופה ובהרבה כלכלות מפותחות אחרות, שבהן הגיל שבו חלות הטבות פנסיה מלאות הוא 65 ומתקדם יותר ויותר לכיוון 67. גם הפנסיות של המדינה בצרפת נדיבות יותר מאשר במקומות אחרים, כאשר ההוצאות של המדינה על פנסיות מדינה הגיעו לכמעט 14% מהתמ"ג ב-2018, גדול יותר מאשר ברוב המדינות האחרות, לפי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.