בבחירות לפרלמנט האחרונות באיראן נרשמה ירידה משמעותית בהשתתפות הבוחרים, כאשר הערכות מצביעות על שפל היסטורי בשיעור ההצבעה. דיווחים של כלי תקשורת ממשלתיים מצביעים על כך שרק כ-41% מבעלי זכות הבחירה, כ-25 מיליון איראנים, הצביעו בבחירות שהתקיימו ביום שישי. נתון ההצבעה הזה מסמן נקודת שפל חדשה לבחירות לפרלמנט ברפובליקה האסלאמית, ונפל מעט מתחת ל-42% אחוז ההצבעה שנרשם בבחירות הקודמות ב-2020.
למרות אחוז ההצבעה הנמוך, השלטונות באיראן בירכו על הבחירות כהצלחה עבור הממסד השלטוני. התוצאות צפויות ליישר קו בין הפרלמנט האיראני הבא לממשלתו הקשוחה של הנשיא אברהים ראיסי. ראיסי עצמו טען כי הבחירות סיכלו מזימה לכאורה של אויבים להרתע מהשתתפות, אם כי לא סופקו ראיות התומכות בקביעה זו. התקשורת המנוהלת באיראן תיארה את אחוז ההצבעה כ"אפי" והדגישה את החשיבות של השתתפות אזרחים בתהליך הבחירות.
הפחתת מעורבות הבוחרים באיראן משקפת תחושה גוברת של התפכחות בקרב האוכלוסייה, הרואות בהשתתפות בבחירות סימן לתמיכה בממשלה שהיא אחראית למצוקות כלכליות, לירידה ברמת החיים ולפעולות נגד. ניתן לייחס את שיעור ההצבעה החסר גם לאדישות כללית כלפי המערכת הפוליטית וחוסר יכולתה לתת מענה לצרכים ולדאגות של האנשים. הבחירות נתפסו כמבחן עבור הרשויות, שביקשו להגביר את ההשתתפות על ידי הקלת דרישות ההצבעה ואפשרות לאזרחים להשתמש בתעודות הזהות הלאומיות שלהם במקום בחוברות הזהות המסורתיות.
בנוסף לבחירות לפרלמנט, האיראנים הצביעו גם לאסיפת המומחים, גוף של 88 משפטנים איסלאמיים הממלא תפקיד מכריע בבחירת המנהיג העליון והדחתו. הנשיא ראיסי הבטיח את הבחירה מחדש לאסיפה מעיר הולדתו משהד, וביסס את השפעתו בתוך מבני הכוח של המדינה. עם זאת, אישים בולטים כמו הנשיא לשעבר חסן רוחאני והנשיא לשעבר מוחמד חתאמי בחרו להחרים את הבחירות, והדגישו את השסעים והאתגרים בנוף הפוליטי של איראן. תוצאות הבחירות הללו כנראה יעצבו את מסלולה העתידי של המדינה ואת הדינמיקה של הנהגתה.