מבוי סתום בפסגת הטבע של האו"ם כאשר האומות מתנגשות על תמיכה כספית

ועידת המגוון הביולוגי ה-16 של האו"ם, המכונה COP16, הגיעה לסיומה בפתאומיות בקאלי, קולומביה, עקב חילוקי דעות בין מדינות בנוגע להקמת קרן טבע גלובלית חדשה. הוועידה נועדה להתבסס על מסגרת המגוון הביולוגי העולמי של קונמינג-מונטריאול שאומצה לפני שנתיים, במטרה להפוך את הירידה בטבע עד סוף העשור באמצעות מימון משמעותי.

למרות השעיית הפסגה, COP16 השיגה כמה הצלחות. אחת התוצאות הבולטות הייתה ההסכם על הקמת קרן קאלי, שתתמך בתרומות של חברות המשתמשות בנתונים גנטיים מעולם הטבע. עם זאת, הוועידה נכשלה בתחומים אחרים, כאשר צדדים רבים לא הצליחו להגיש את תוכניותיהם לעמוד בהסכם 2022 ומדינות עשירות התחייבו רק לחלק קטן מהכספים הדרושים.

המשא ומתן המסובך סביב הקרן החדשה והנושא הרחב יותר של מימון הדגישו את האתגרים בטיפול באובדן המגוון הביולוגי. אמנם הושגה התקדמות מסוימת, במיוחד בחלוקת הטבות והכללה של עמים ילידים וקהילות מקומיות, אך עדיין קיים פער משמעותי במימון הדרוש כדי לעמוד ביעדים השאפתניים שנקבעו לשנת 2030.

כאשר מדינות מתכוננות לפסגת האקלים הקרובה COP29 בבאקו, אזרבייג'ן, ההתמקדות עוברת לגיוס מימון לתמיכה בהגנה על הטבע ובפעולות האקלים. הכישלון להגיע להסכמה לגבי גיוס וחלוקת כספים ב-COP16 מעורר חששות לגבי טיפול יעיל במשברים הכפולים של שינויי אקלים ואובדן המגוון הביולוגי.

למרות הכישלונות, הקמת מנגנונים כמו קרן קאלי והמחויבות המתמשכת ליעדי הסכם 2022 מספקים בסיס למאמצים עתידיים. מעורבותם של מספר שיא של נציגים והמעורבות המוגברת של עסקים ומוסדות פיננסיים מסמלים את ההכרה הגוברת בחשיבות השמירה על המגוון הביולוגי לרווחתם של אנשים וכדור הארץ.

מאחר שהמשא ומתן על COP16 נותר בלימבו, הדחיפות להאיץ את הפעולה לקראת יעדי 2030 נותרה בעינה. כשגורלה של הסכם המגוון הביולוגי תלוי על הכף, הקהילה העולמית עומדת בפני נקודת מפנה מכרעת במאמציה להגן על הטבע ולהתמודד עם האתגרים הקשורים זה בזה של שינויי אקלים ואובדן המגוון הביולוגי.