הפגישה השנתית של המועצה המייעצת הבכירה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הסתיימה בחוסר הסכמה, והדגישה שוב את האתגרים שמציבה מלחמת רוסיה באוקראינה. במקום הודעה, הדירקטוריון פרסם סיכום של יו"ר, שכן נציגי 190 המדינות החברות בו לא הצליחו להסכים על הצהרה משותפת. בינתיים, פאנל קרן המטבע הבינלאומית, המכונה רשמית הוועדה המוניטארית והפיננסית הבינלאומית, אכן הסכים לעדכן את מניות ההצבעה שלו בעתיד כדי לשקף טוב יותר את החוסן הכלכלי של חבריו. עם זאת, החלטה זו העמידה את ארה"ב בסתירה עם סין וכלכלות מתעוררות אחרות, שמחפשות מניות גדולות יותר.
קרן המטבע הבינלאומית וקבוצת ה-20 (G-20) נאבקו שניהם לשמור על קול מאוחד בתוך חילוקי דעות גיאופוליטיים, כפי שמעידים הצהרות שנאמרו בפגישות השנתיות שלהם שנערכו במרקש, מרוקו. ה-G-20 הצליח להגיע לקונצנזוס על-ידי הימנעות מהתייחסויות ישירות למלחמת ישראל-חמאס, ובכך עקף את החסימה הפוטנציאלית בקרב חבריו. מצד שני, כמה מדינות אירופיות בתוך קרן המטבע הבינלאומית ביקשו לכלול שפה חזקה יותר המגנה את פלישת רוסיה לאוקראינה. עם זאת, הם לא הצליחו להגיע להסכמה, למרות שעבדו כל הלילה.
יו"ר הפאנל של קרן המטבע הבינלאומית, שרת הכלכלה הספרדית, נדיה קלווינו, הצהירה כי בעוד שרוב החברים הכירו בהשלכות ההומניטריות ההרסניות ובהשפעה השלילית על הכלכלה העולמית שנגרמו כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה, אחרים החזיקו בדעות והערכות שונות. חוסר הקונצנזוס משקף את האתגרים המתמשכים העומדים בפני ארגונים בינלאומיים בקידום רב-צדדיות בתוך עולם מקוטע.
במונחים של רפורמות, ה-IMFC הכריז על מחויבותו ליישם הגדלות "משמעותיות" במכסות עד סוף השנה. הכוונה היא לחלק הכספים שכל חבר ב-IMF תורם, במטרה לשפר את הכספים של הארגון ולהפחית את ההסתמכות על הסכמי מימון דו-צדדיים אד-הוק. בנוסף, הוועדה קבעה כי מועצת המנהלים של קרן המטבע הבינלאומית צריכה לפתח גישות אפשריות להמשך יישור מכסות, כולל שימוש בנוסחת מכסה חדשה, עד יוני 2025.
עם זאת, כל שינוי במניות ההצבעה ידרוש אישור מהקונגרס האמריקאי. ארה"ב לא ששה לתמוך במדיניות שתגביר את השפעתה של סין, לאור היריבות הגיאופוליטית ביניהן. שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, חזרה על עמדתה של המדינה בנוגע להגדלה "שווה פרופורציה" במכסות, שתעלה את המשאבים הכוללים מבלי לשנות את משקל ההצבעה באופן יחסי. בינתיים, מדינות כמו סין, ברזיל והודו, שכלכלותיהן היו עדות לצמיחה מהירה בהשוואה למדינות מפותחות, דוגלות זה מכבר בחלוקה מחדש של המכסות כדי לשקף את המשמעות הכלכלית הגוברת שלהן. סין מחזיקה כיום רק בנתח של 6% בקרן המטבע הבינלאומית, למרות שהיא מהווה כ-18% מהתפוקה הכלכלית העולמית.
בעוד שהוא מכיר במציאות הפוליטית בארה"ב, שר האוצר של ברזיל פרננדו חדד הדגיש את החשיבות של עדכון מניות ההצבעה של קרן המטבע הבינלאומית בסופו של דבר, שכן כישלון זה יחליש את הארגון בטווח הארוך. סוגיית מניות ההצבעה משמשת תזכורת לדינמיקה המורכבת שפועלת בתוך מוסדות בינלאומיים, כאשר מדינות שונות מבקשות להביע את השפעתן ולעצב את הממשל הכלכלי העולמי.