המחלוקת המתמשכת בין אירלנד לבריטניה על חקיקת הצרות השנויה במחלוקת קיבלה תפנית חדשה כאשר אירלנד הכריזה על החלטתה לפנות את בריטניה לבית המשפט. ממשלת אירלנד האשימה את בריטניה בהפרת התחייבויותיה במסגרת אמנת זכויות האדם האירופית, בטענה שהחקיקה מערערת את הסכם השלום מ-1998 בצפון אירלנד. בתגובה, אירלנד תפתח תיק משפטי בין-מדינתי נגד בריטניה בבית הדין האירופי לזכויות אדם.
סגן ראש ממשלת אירלנד, מיכל מרטין, הביע צער על כך שצריך לנקוט צעד כזה, וציין שממשלת אירלנד העלתה חששות והפצירה בבריטניה לעצור את החקיקה. מרטין מתח ביקורת על בריטניה על כך שהיא פועלת באופן חד צדדי בביצוע החקיקה, מה שהקשה עוד יותר על היחסים בין שתי המדינות.
חוק הצרות של צפון אירלנד (מורשת ופיוס), שהוצג על ידי ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון, נועד לטפל בבעיות מורשת ארוכות שנים מתקופת הצרות. היא ביקשה להציע חסינות מהעמדה לדין לאנשים המשתפים פעולה עם ועדת חקירה חדשה, מה שמספק התחלה חדשה וסגירה לתיקים לא פתורים מאותה תקופה. עם זאת, זה עורר כעס בקרב משפחות הקורבנות בצפון אירלנד, והממשלה בדבלין האשימה את בריטניה בהתעלמות מהסכם קודם לשתף פעולה בפתרון בעיות המורשת.
פעולה משפטית זו של אירלנד מגיעה בזמן עדין עבור ראש הממשלה רישי סונק, שהממשלה שלו פיקחה על חקיקת חקיקת הצרות. סונאק כבר מתמודד עם לחץ מתוך המפלגה השמרנית שלו לפרוש מהאמנה האירופית לזכויות אדם. הדרישות נובעות מתוכניתו לגרש מבקשי מקלט לרואנדה, מהלך שנחסם בעבר על ידי בית המשפט בשטרסבורג. עם זאת, התנגדות רחבה יותר זו ל-ECHR מקורה באמונה בקרב כמה טוראים שחוקי בריטניה צריכים להיקבע אך ורק על ידי הפרלמנט הבריטי.
הסיכון עבור Sunak הוא שהפעולה המשפטית של אירלנד עשויה להעצים את חברי הפרלמנט התורניים הימניים שדוגלים בעזיבת ECHR, למרות החששות שהעלו השמרנים המתונים. יציאה מהאמנה עלולה לערער את מעמדה הבינלאומי של בריטניה ועלולה ליצור אתגרים בצפון אירלנד, שכן מסגרת זכויות האדם היא נדבך משמעותי בהסכם יום שישי הטוב.
המחלוקת בין אירלנד לבריטניה על חקיקת הצרות מייצגת עוד סוגיה שנויה במחלוקת בין שתי המדינות, המזכירה את דיוני הברקזיט. התוצאה של התיק המשפטי של אירלנד נגד בריטניה אינה ודאית, אך היא מדגישה את המורכבות של איזון צדק היסטורי, זכויות אדם והסכמים פוליטיים באזורים שלאחר סכסוך.