המעבר המהיר של חוק ביטחון פנים שנוי במחלוקת בהונג קונג עורר אזעקות מבעלי ברית בינלאומיים כמו ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה. החקיקה, המכונה סעיף 23, אושרה פה אחד על ידי בית המחוקקים של הונג קונג במושב מהיר, המסמל את העברת החוק המהיר ביותר מאז מסירת העיר לשליטת סין ב-1997.
מבקרים, כולל ממשל ביידן והאיחוד האירופי, הביעו דאגה מהנוסח המעורפל של החוק, מחשש שהוא עלול להגביל עוד יותר את החירויות והפלורליזם הפוליטי במרכז הפיננסים העולמי. גם בריטניה, המארחת מספר לא מבוטל של תושבי הונג קונג לשעבר, גינתה את המהלך וקבעה כי הוא מערער את ההתחייבויות של סין על פי האמנה מ-1984 שפיקחה על חזרת העיר לשלטון הסיני.
החוק החדש מציג עונשים חמורים על עבירות כמו בגידה והתקוממות, עם מאסר עולם כעונש אפשרי. זה גם מרחיב את סמכותה של הממשלה לדכא אופוזיציה פוליטית וכולל עבירות של סודות מדינה המוגדרות בצורה רחבה, תוך התאמת הונג קונג יותר לחקיקה המחמירה של סין בנושא ריגול. משקיעים ואנליסטים זרים הביעו דאגה מההשפעה של הוראות אלה על זרימת המידע הכלכלי והפיננסי בעיר.
מאז ההפגנות ההמוניות הפרו-דמוקרטיות ב-2019, ממשלתו של הנשיא שי ג'ינפינג הידקה את אחיזתה בהונג קונג, והגיעה לשיאה בהטלת חוק ביטחון לאומי ב-2020. המהלך האחרון הזה להעברת חקיקת אבטחה מקומית עורר ביקורת וחששות מפני פעולות נוספות נגד התנגדות באזור האוטונומי למחצה.
למרות הצהרות של גורמים רשמיים בהונג קונג כי החוק זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, נותרו חששות לגבי השפעתו הפוטנציאלית על המגזרים האקדמיים, הבינלאומיים, התקשורתיים והפיננסיים בעיר. תיקונים שנעשו במהלך דיוני הצעת החוק העניקו למנהיג העיר סמכויות מוגברות להגנה על הביטחון הלאומי והרחיבו את סמכות המשטרה לעצור ולחקור חשודים בביטחון לאומי.
ככל שהונג קונג מתקדמת עם חקיקת חוק הביטחון, הקהילה הבינלאומית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר המצב. ההשלכות של חקיקה זו על האוטונומיה, החירויות והמוניטין העולמי של הונג קונג כמרכז פיננסי נותרו נקודת מחלוקת ובחינה בין מחזיקי עניין מרכזיים.