ברקע כלכלה סטגנטית והתנגדות שורשית לשיטה התיאוקרטית השלטת, החלו ביום שישי הבחירות המהירות לנשיאות באיראן. קלפיות נפתחו ברחבי הרפובליקה האסלאמית, והציגו בעיקר בוחרות בלבוש דתי מסורתי, עם סימנים דלילים של השתתפות צעירה.
בחירות קודמות באיראן היו עדות לשיעורי הצבעה נמוכים שיא, המשקפת את חוסר שביעות הרצון וההתנגדות הנרחבת נגד הממסד הפקידותי השלט תחת המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי. יש לציין כי הפוליטיקאי הרפורמיסטי מחמוד סדגי ראה אחוז הצבעה נמוך מהצפוי במרכז טהראן, מה שהדהד את החששות לגבי מעורבות הציבור.
ארבעה מועמדים נמצאים במערכה: הרפורמיסט מסעוד פז'קיאן, אנשי הקו הקשיחים סעיד ג'לילי ומוחמד באקר כליבאף, והכהן השמרני מוסטפא פורמוחמאדי. הבחירות נקראו בעקבות מותו הטראגי של אברהים ראיסי בהתרסקות מסוק בחודש שעבר.
כלכלת איראן הושפעה קשות מסנקציות אמריקאיות מחמירות לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018. הפיחות במטבע והקשיים הכלכליים עוררו אי שביעות רצון ציבורית נגד הכמורה השלטת וחיל משמרות המהפכה האיסלאמיים.
במטרה להגביר את אחוזי ההצבעה, האייתוללה חמינאי הפציר בציבור להתייחס ברצינות להליך הבחירות. עם זאת, אינדיקציות מצביעות על כך שהדמוגרפיה הצעירה והעירונית עשויה להפגין התלהבות פחותה בהשוואה לתומכים האדוקים והקשוחים יותר של חמינאי.
סרטונים המופצים ברשתות החברתיות מציגים לכאורה הפגנות פוטנציאליות מחוץ לשגרירויות איראן, שבהן ערכו קלפיות עבור גולים. בעוד שההערכות הרשמיות מנבאות שיעור הצבעה בין 48% ל-53%, הרבה מתחת לבחירות הקודמות, הנתונים הסופיים עדיין לא פורסמו.
תוצאות הבחירות לא רק יעצבו את הפוליטיקה הפנימית של איראן אלא גם את יחסיה העולמיים בתוך אתגרים כלכליים מתמשכים והתנגדות פנימית.
6667px;">