קו החוף היפה של מונטנגרו מתקשה להתמודד עם מספר התיירים הגואה

השוכנת לאורך המפרץ האדריאטי, העיירה קוטור במונטנגרו עומדת בפני דילמה כשהיא מתמודדת עם ההשלכות של תנופת תיירות המציפה את רחובותיה הצרים ומאיימת על שלמותה הסביבתית.

העיירה, שהוגדרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היא אבן שואבת לתיירים, שרבים מהם מגיעים במגוון של סירות, יאכטות וספינות שייט העוגנות מדי יום בנמל של קוטור. העמלה בסך 1 אירו שנגבה ממבקרים מאוניות שייט עשויה לראות בקרוב עלייה מכיוון שמספר הכניסות השנתיות של ספינות שייט ממשיך לעלות בהתמדה, עם הערכה של 500 השנה בלבד. הזינוק בתיירות הלחיץ ​​את 23,000 תושבי קוטור, המתמודדים עם בעיות כמו עומסי תנועה והסלמה בעלויות הדיור.

על רקע החששות מההשפעה השלילית של תיירות המונית, הפגנות פרצו ביעדים פופולריים אחרים באירופה, כולל ונציה, ברצלונה וסנטוריני. תושבים מקומיים בקוטור מדגישים כיצד זרם המבקרים מתמחר אותם משוק הדיור וגורם לבעיות סביבתיות, מה שמעורר קריאות לתקנות מחמירות.

Jovan Ristic, מנהל ארגון התיירים המקומי, דוגל בהעלאת אגרת המבקרים באוניות הקרוזים, תוך שימת דגש על הצורך לנהל את זרם התיירים בצורה יעילה יותר. שואב השראה מהגישה החדשנית של ונציה, ישנה שיחה גוברת סביב הצגת אמצעים לשליטה במספר המבקרים ולהפחתת ההשפעות הסביבתיות.

בנוסף לעומס על תשתיות ודיור, הזינוק בתיירות גובה מחיר גם מהסביבה הימית המקומית. מיליקה מנדיק, יועצת מדעית במכון לביולוגיה ימית של מונטנגרו, מדגישה את הצורך בביצוע מחקר להערכת ההשפעה הסביבתית של המספר ההולך וגדל של ספינות שייט המבקרות בקוטור.

כאשר קוטור מתמודד עם מציאת האיזון העדין בין קבלת פני תיירים לבין שימור המורשת התרבותית והסביבה הטבעית שלה, היא משמשת תזכורת נוקבת לאתגרים העומדים בפני יעדי תיירות פופולריים רבים ברחבי העולם.