בצעד נועז ומוחלט, ניקרגואה הודיעה על נסיגתה ממועצת זכויות האדם של האו"ם בעקבות שחרורו של דו"ח ארור שחשף הפרות נרחבות לזכויות אדם תחת הנהגתו של הנשיא דניאל אורטגה וסגן הנשיא רוסאריו מורילו. ההחלטה, שהוכרזה כ"ריבונית ובלתי ניתנת לביטול "על ידי מורילו, מסמנת את סירוב המדינה לעסוק בפעילות נוספת הקשורה למועצה לזכויות האדם ולמנגנוני העזר שלה.
הדו"ח, שציין את הציבור רק יום קודם לכן, מציג את משטר אורטגה כמי שהפך למעשה את ניקרגואה למדינה סמכותית, ומגרה כל מראית עין של מוסדות עצמאיים. המומחים של האו"ם קראו לנקוט בפעולות משפטיות דחופות נגד הרשויות בניקרגואה, תוך ציון דפוס מטריד של שימוש לרעה בזכויות אדם המתאימות לפשעים נגד האנושות.
עם זאת, ממשלת אורטגה משכה בעקביות את הביקורות הבינלאומיות והדיווחים של ארגונים כמו האו"ם וארגון המדינות האמריקאיות, ומפטר אותם כחלק ממסע פרסום ממוקד נגדו. מורילו הכחיש בתוקף את ההאשמות שהוצבו בדו"ח, ומיתגו אותן כשקר והכפשות מופרכות.
ככל שהדיונים על הדו"ח המשיכו במועצה לזכויות האדם, מספר מדינות הביעו אכזבה מההחלטה של ניקרגואה לבטל את הסכמתם. ספרד הדגישה את המגמה המדאיגה, כשניקרגואה הפכה למדינה השלישית שנוססת מהמועצה תוך ימים ספורים, בעקבות צעדיהם של ישראל וארצות הברית.
אקוודור, שנאמר בשם קואליציה של מדינות, הדגיש את חובתו של ניקרגואה לקיים את התחייבויותיה הבינלאומיות לזכויות האדם וראה את הנסיגה כניסיון מטריד להתחמק מאחריות. לעומת זאת, ונצואלה מתחה ביקורת על הדו"ח והאשימה את המועצה ביישום סטנדרטים כפולים ופוליטיזציה של סוגיות זכויות אדם.
ניקרגואה התמודדה בעבר עם אי שקט משמעותי בשנת 2018, כאשר התנגשות ממשלתית על התנגדות הובילה ליותר מ -350 מקרי מוות וגררה גינוי עולמי בגין הפרות זכויות האדם שלה. הדו"ח גם גרם לצבא ניקרגואה בדיכוי ההפגנות האגרסיבי, וסותר את ההכחשות הקודמות מצד הרשויות.
החלטת ניקרגואה להתנתק ממועצת זכויות האדם של האו"ם מדגישה קרע הולך וגובר בין המדינה לקהילה הבינלאומית לזכויות האדם, מה שמעורר חששות לגבי אחריות וכבוד לזכויות האדם באזור.