למרות נאום דרמטי של שר הביטחון יואב גלנט הקורא להקפיא את התוכנית השנויה במחלוקת לצמצום כוחו של בית המשפט העליון של ישראל בשם הביטחון הלאומי, החקיקה נראית בדרך למעבר השבוע. התוכנית, שגרמה להפגנות ופלגתה את החברה הישראלית, מחולקת להצעות חוק רבות. שני חברים חשובים במפלגת הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהירו כי אמנם עדיף הפסקה, אך בכוונתם לתמוך בהצעת החוק האחרונה בהצבעה הקרובה. ההצבעה תעניק לפוליטיקאים תפקיד דומיננטי בבחירת שופטים, לרבות שופטים בבתי משפט גבוהים, במקום השיטה הנוכחית שבה שופטים מכהנים ואנשי משפט מחזיקים בהשפעה משמעותית.
תומכי הצעת החוק טוענים כי ברוב המדינות הדמוקרטיות, למנצחי בחירות יש זכות לבחור שופטים, והם מנסים ליישר קו עם נוהג זה. עם זאת, מתנגדי הצעת החוק, הכוללים מאות אלפי מפגינים שיוצאים מדי שבוע לרחוב, וכן מנהיגים עסקיים, מקצועיים וצבאיים, טוענים כי החקיקה תרכז יותר מדי כוח בידי מפלגת השלטון, אשר
רבות מבנות בריתה של ישראל, כמו ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת, חולקות דאגות דומות, וקובעות כי מערכת משפט עצמאית וחזקה לחלוטין היא קריטית לתפקוד תקין של דמוקרטיה. המחלוקת הרעידה את השווקים בישראל ואת המטבע שלה.
בתחילה נאמר כי שר החקלאות אבי דיכטר מסכים לקריאתו של גלנט לדחייה, אך בהמשך הוא פרסם ביום ראשון הודעה המאשרת את תמיכתו ברפורמה המשפטית, לפיה היא נחוצה ותהיה
על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, דיכטר, לשעבר ראש השב"כ, עשוי להתבקש על ידי נתניהו להחליף את גלנט כשר הביטחון. עם זאת, נתניהו לא הגיב בפומבי על התנגדותו של גלנט להצעת החוק, שכן הוא שהה בלונדון בזמן הנאום.
חבר הליכוד אלי דלאל, שקרא בעבר להקפיא את הצעת החוק, הצהיר גם הוא על כוונתו להצביע עם מפלגתו לקידום החקיקה, כך לפי דיווח של חדשות ערוץ 12 ביום ראשון. בתוך כך, שני חברי ליכוד נוספים, יולי אדלשטיין ודוד ביטן, הביעו את תמיכתם בעמדתו של גלנט בטוויטר במוצאי שבת. עם זאת, מחוקקים נוספים יצטרכו להצטרף אליהם כדי לחסום את העברת הצעת החוק, כמתוכנן.
נתניהו הקים את הממשלה הכי ימנית ודתית בתולדות ישראל. שותפיו לקואליציה התלוננו לא פעם שבית המשפט העליון מפריע לפעולות המועדפות עליהם, כמו הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, מעצר פליטים ואפשרות לגברים חרדים לדלג על שירות צבאי לצורך לימודי דת.
ביום ראשון, גורם ביטחוני בכיר הסביר מדוע גלנט הרגיש צורך לנאום את נאומו. הפקיד הזהיר כי התפרקות האחדות הישראלית מהווה איום ביטחוני אמיתי, תוך ציון עלייה באיומים מצד איראן, קבוצות פלסטיניות קיצוניות ולבנון, כמו גם ירידה בתפקיד ההרתעה של ארצות הברית באזור.
הפקיד, שדיבר בעילום שם, ציין כי המודיעין הישראלי עוקב אחר דיוני יריביו בנוגע לקרע הפנימי. "אנחנו שומעים אותם מדברים על זה", העיר הפקיד. "עלינו לוודא שהמעמד וההרתעה שלנו לא ייפגעו. "
גורם נוסף שהדאיג את גלנט הוא תנועה קטנה אך הולכת וגדלה של חיילי מילואים שמסרבים להגיב לקריאות כסוג של מחאה. בנאומו קרא גלנט לא רק לעצור את החקיקה אלא גם להפסיק את ההפגנות והסירובים.