בנות ברית אירופיות הגבירו את הלחץ שלהן על סרביה וקוסובו בשל המתיחות המתמשכת בצפון המריבה לקוסובו ודרשו לערוך בחירות מקומיות חדשות. האלימות הקשה ביותר באזור נראתה מזה עשור, כאשר עשרות שומרי שלום נאט"ו ומפגינים סרבים נפצעו בחמשת הימים האחרונים.
נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה אולף שולץ קראו לנשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' להבטיח שהסרבים האתניים ישתתפו בהתמודדות המחודשת ולנשיא קוסובו וויסה אוסמני-סדריו לקיים שוב את ההצבעה המתמודדת בבחירות. אלו הן הבקשות הקונקרטיות הראשונות לעזרה שבעלות ברית על מנת לשים קץ למשבר, והן אמורות להידון בשבוע הבא עם שני הצדדים.
עם זאת, עמידה בדרישות אלו ידרוש ויתורים גדולים משני הצדדים. עבור סרביה, משמעות הדבר היא עידוד אקטיבי של סרבים בקוסובו לקחת חלק, מה שלא קרה בפעם הקודמת, כאשר רק כ-3% מהמצביעים השתתפו. עמידה בדרישה זו תהווה שינוי משמעותי עבור ראש ממשלת קוסובו, אלבין קורטי, שלא הראה כל נכונות לקיים הצבעה נוספת והצהיר כי ארבעת ראשי הערים מונו פוליטית באופן לגיטימי.
שולץ לא היה אופטימי לגבי פתרון המתיחות הנוכחית, ותיאר את הנושא כחמור מאוד. הוא אמר "נראה מה ניתן להשיג. "עמידה בדרישות הללו תדרוש "אומץ מכל הצדדים" בהתחשב בכמה שזה יהיה לא פופולרי בשתי המדינות, הוסיף.
התסיסה נוצרה בעקבות החלטתה של קוסובו להכניס ראשי ערים חדשים למשרדיהם בצפון מדינת ה-1. 8 מיליון. סרבים מקומיים החרימו את ההצבעה, שפעלו על פי הנחיית הממשלה בבלגרד. נשיא צרפת מקרון אמר שהם ביקשו משתי המפלגות לארגן בחירות חדשות בארבע העיריות בהקדם האפשרי ולהתחייב מקוסובו. הוא גם הדגיש את ההשתתפות הברורה של הצד הסרבי בבחירות הללו.
המחלוקת המתמשכת על צפון קוסובו מתחילה במלחמת קוסובו בשנים 1998-99, שבה נסיגה הכוחות הסרבים והצבת כוחות השלום באזור. הסכסוך הוא אחד מיני נושאים רבים שנותרו ללא פתרון מאז הכריזה קוסובו על עצמאות מסרביה ב-2008, שסרביה עדיין מסרבת להכיר בה.