שבדיה העלתה את רמת איום הטרור שלה ל"גבוהה" בעקבות סדרה של שריפת קוראן שהציתה כעס בעולם המוסלמי. ההחלטה להעלות את רמת האיום משלוש לארבע בסולם של חמש נקודות הוכרזה על ידי שרלוט פון אסן, ראש שירות הביטחון של שבדיה. הסלמה זו מסמנת סיכון משמעותי ומיידי בהשוואה לרמה ה"מוגבהת" הקודמת.
פון אסן הצהיר במסיבת עיתונאים כי שוודיה עברה מלהתחשב כיעד לגיטימי ליעד בראש סדר העדיפויות של קיצונים איסלאמיסטים במהלך השנה. היא גם הזהירה כי רמת האיום המוגברת הזו צפויה להימשך פרק זמן ניכר. ממשלת שוודיה מתחה ביקורת על חילול ספר הקודש לאסלאמי, שהביאה להפגנות נרחבות ולהתפרעויות.
ראש הממשלה, אולף קריסטרסון, חשף כי סוכלו תוכניות לבצע פיגועים בשוודיה. הוא הדגיש שכמה קבוצות טרור קראו לאוהדים לחפש נקמה על שריפת הקוראן במדינה. קריסטרסון הציע עוד כי לניסיון הרצח האחרון בקונסוליית הכבוד השוודית באיזמיר היה אולי מניע פוליטי והוא היה מכוון ספציפית נגד שוודיה.
בתגובה לאיום המתגבר, הרשויות בשבדיה שוקלים לתקן את חוקי הסדר הציבורי שיאפשרו למשטרה להתערב במצבים שעלולים לסכן את הביטחון הלאומי. ניסיונות העבר למנוע שריפת קוראן לא צלחו בגלל ההגנות החזקות של שוודיה על חופש הביטוי וההתכנסות.
למרות ששוודיה נמצאת תחת איום מוגבר של התקפות טרור מאז 2010, מעשה האלימות האחרון התרחש ב-2017 כאשר גבר אוזבקי חטף משאית וחרש ברחוב קניות הומה אדם בשטוקהולם, וכתוצאה מכך הרשויות השבדיות השמיעו שוב ושוב אזעקה בנוגע לקמפיינים של דיסאינפורמציה שמטרתם להציג את המדינה כעוינת כלפי האיסלאם.
פון אסן הזכיר גם שלסוכנויות הביון יש אינדיקציות לכך שמדינות זרות ניצלו את ההתמקדות בשוודיה כדי לקדם את הנרטיבים השליליים שלהן. עם זאת, לא הוזכרו מדינות ספציפיות ביחס להאשמות אלו. ההחלטה להעלות את רמת האיום אינה קשורה לאירוע מסוים אלא משמשת אות לחברה השוודית לגבי חומרת הסיכונים העומדים בפניהם.
לאור התפתחות זו, ממשלת בריטניה המליצה לאחרונה לנוסעים לשבדיה לשמור על רמה גבוהה של ערנות, שכן התקפות טרור נחשבות ל"סבירות רבה" לניסיון. חיוני לרשויות להגביר את מאמציהן במניעת התקפות טרור עתידיות ולטפל בבעיות הבסיסיות התורמות לרמת איום מוגברת זו.