הממשל הצבאי של מיאנמר יישם לאחרונה שירות צבאי חובה לצעירים, מכיוון שהעימותים עם צבאות אתניים ממשיכים להסלים בעיירות שונות, במיוחד במדינת ראקין. החלטה זו של הצבא אוכפת את חוק השירות הצבאי העממי, שהונהג על ידי החונטה הקודמת ב-2010. על פי החוק, כל הגברים בין הגילאים 18-35 ונשים בגילאי 18-27 מחויבים לשרת למשך שנתיים בפיקוד צבאי. יתרה מזאת, מומחים כמו רופאים ומהנדסים, מתחת לגיל 45 עבור גברים ומתחת לגיל 35 עבור נשים, עשויים להיות מוקצים לשרת למשך שלוש שנים.
במקרה של מצב חירום, כמו המצב הנוכחי במיאנמר, החקיקה מאפשרת הארכת השירות הצבאי עד חמש שנים. חריגים לשירות החובה כוללים חברים במסדרים דתיים ונשים נשואות. עם זאת, אנשים שלא ימלאו לזימון לשרת עלולים לעמוד בפני מאסר של חמש שנים לכל היותר.
התפתחות זו מגיעה כאשר צבא מיאנמר, שתפס את השלטון מהממשלה בראשות אונג סן סו צ'י בשנת 2021, איבד שליטה על מספר רב של ערים קטנות בסמיכות לסין והודו לצבאות אתניים, כולל רק השבוע הודיעה הברית כי הקבוצה המזוהה שלהם, צבא ארקאן, השתלטה בהצלחה מלאה על בירת ראקין העתיקה, Mrauk-U.
יישום שירות חובה נראה כתגובה של הממשל הצבאי לחיזוק כוחותיו נוכח הסלמה של המתיחות והאבידות הטריטוריאליות. ככל הנראה הוא נועד להגדיל את מספר החיילים הזמינים כדי להילחם בצבאות האתניים ולהחזיר לעצמם את השליטה באזורי מפתח. עם זאת, מהלך זה עורר חששות בקרב האוכלוסייה, ובמיוחד בקרב האזרחים הצעירים אשר יחויבו לשרת. הגיוס החובה לא רק משבש את תוכניותיהם ושאיפותיהם האישיות, אלא הוא גם מעלה שאלות לגבי יכולתו של הצבא לטפל בסוגיות היסוד המורכבות שהובילו להתנגשויות אלו עם צבאות אתניים.
המצב במיאנמר נותר הפכפך ביותר, כאשר הממשל הצבאי מתמודד עם התנגדות נרחבת ומחאות מצד האוכלוסייה האזרחית, כולל פעילים פרו-דמוקרטיים וקבוצות מיעוטים אתניים. יישום שירות החובה עשוי להחריף את המתיחות המוגברת ממילא ולהעמיק עוד יותר את הפער בין הצבא לעם. הקהילה הבינלאומית, לרבות מעצמות אזוריות וארגוני זכויות אדם, ללא ספק תבחן התפתחות זו מקרוב, ויעלה דאגה לגבי ההשלכות של זכויות האדם וההשפעה שתהיה לה על דרכה של מיאנמר לעבר עתיד שליו ומכיל.