בצל המתיחות ההולכת וגוברת עם רוסיה ובתוך החשש מכוונותיה של מוסקבה באזור הבלטי החיוני מבחינה אסטרטגית, הליטאים פנו ביום ראשון לקלפיות כדי להצביע בבחירות לנשיאות. המכהן, Gitanas Nausėda, היה המנצח לקדנציה נוספת בתפקיד, עם שמונה מועמדים שאתגרו אותו במירוץ. עם זאת, ללא מועמד שצפוי להשיג את ה-50% הנדרשים מהקולות, פוטנציאל מחזור ב-26 במאי מתנשא באופק, ומוסיף שכבת מתח נוספת לבחירות.
כבעלת ברית חשובה של נאט"ו בצד המזרחי של הברית, ליטא ממלאת תפקיד מכריע בנוף הגיאופוליטי הנוכחי, במיוחד כאשר המתיחות גוברת בעקבות ההתקדמות הצבאית של רוסיה באוקראינה. ההישגים האחרונים של חיילים רוסים בצפון מזרח אוקראינה עוררו דאגות לא רק בליטא אלא גם בלטביה ובאסטוניה השכנות. המדינות הבלטיות, לאחר שהכריזו על עצמאות לאחר פירוק ברית המועצות, התחברו בתקיפות עם המערב על ידי הצטרפות לאיחוד האירופי ולנאט"ו, והדגישו את משמעות העמדה הנשיאותית בשמירה על אינטרסים של ביטחון לאומי ומדיניות חוץ.
בגיל 60, Gitanas Nausėda הוא שמרן מתון המבקש קדנציה שנייה כנשיא, כאשר המתמודד העיקרי שלו הוא ראש הממשלה הנוכחי בת ה-49, אינגרידה שימוניטה. היריבות שלהם באה על רקע הניצחון המכריע של הנשיא המכהן על שימוניטה בסיבוב השני ב-2019, מה שמדגיש את הדינמיקה התחרותית של הבחירות הללו. מתחרה ראוי לציון נוסף הוא Ignas Vėgėlė, עורך דין פופוליסטי שעלה לגדולה במהלך מגיפת ה-COVID-19 על עמדתו נגד ההגבלה והחיסונים, שפונה לפלח של ציבור הבוחרים המתמודד עם סוגיות הקשורות למגפה.
מעבר למירוץ לנשיאות, הוצג לליטאים גם משאל עם על אזרחות כפולה, נושא בעל השלכות עמוקות על זהות האומה ועל קהילת התפוצות. החוק הנוכחי מחייב כי ליטאים המאמצים אזרחות אחרת חייבים לוותר על אזרחותם הליטאית, מדיניות שתרמה לירידה באוכלוסיית המדינה לאורך השנים. לתוצאות משאל העם עשויות להיות השלכות משמעותיות על עתיד קשרי התפוצות וההרכב הדמוגרפי של ליטא.
בחריגה מהנורמה, הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE) דחה את הזמנתה של ליטא לצפות בבחירות בשל הגבלות על פקחים רוסים ובלארוסים. המהלך הדגיש את המתיחות המוגברת בין ליטא לאומות אלה, עם האשמות באיומים על תהליכים פוליטיים ובחירות. עם זאת, החלטת OSCE לדחות את ההזמנה סימנה סטייה מהנורמות שנקבעו, והדגישה את המורכבות של משקיפים בינלאומיים בהקשר הגיאופוליטי הנוכחי.