אחיזה של ראש ממשלת קרואטיה, אנדריי פלנקוביץ' בשלטון, תלויה במאזניים, כאשר תוצאות הבחירות הלאומיות מציירות תמונה מאתגרת. מול יריב אדיר בנשיא זוראן מילנוביץ', האיחוד הדמוקרטי הקרואטי המרכז-ימין של פלנקוביץ' (HDZ) אמור להשיג את מירב המושבים בפרלמנט המונה 151 חברים, לפי סקרי יציאה. עם זאת, עם 58 מושבים בלבד הצפויים עבור HDZ ו-44 עבור הסוציאל-דמוקרטים, שתי המפלגות יצטרכו להקים קואליציות כדי להבטיח רוב שלטוני, מה שיציב את הממשלה העתידית במצב עדין.
לתוצאות הבחירות יש השלכות משמעותיות על הסולידריות של האיחוד האירופי בנושא הסיוע לאוקראינה והסנקציות נגד רוסיה. תחת הנהגתו של פלנקוביץ', קרואטיה הייתה תומכת חזקה באוקראינה בתוך האיחוד האירופי, כשהיא עומדת נגד הפלישה של רוסיה. לעומת זאת, הנשיא מילנוביץ' מתח ביקורת על תגובת נאט"ו לסכסוך, וכינה אותה "לא המלחמה שלנו. "אם מילנוביץ' יוביל את הממשלה, קרואטיה תוכל ליישר קו הדוק יותר עם מדינות כמו הונגריה וסלובקיה, שעמדותיהן לגבי סיוע לאוקראינה שונות מהקונצנזוס של האיחוד האירופי.
פלנקוביץ' הזהיר שממשלה בראשות מילנוביץ' תנתב את קרואטיה לעבר "עולם רוסי", ומסמנת סטייה מוחלטת מהעמדה הפרו-אירופית של המדינה מאז הצטרפותה לגוש ב-2013. החלטתו של מילנוביץ' להיכנס למאבק הבחירות למרות התנגדויות של מערכת המשפט הוסיפה רובד של מחלוקת לקמפיין, כשהנשיא סחר דוקרנים עם שופטים וסירב לפרוש עד שיבטיח רוב שלטוני.
ראש הממשלה, המבקש קדנציה שלישית בשלטון, צפה דרך חלקה יותר לניצחון בהתבסס על הישגי ממשלתו, כולל אימוץ האירו וקידום שילובה של קרואטיה בתוך האיחוד האירופי. עם זאת, מפלגתו הייתה נגועה בשערוריות שחיתות, כאשר כתב האישום של מנהיג HDZ לשעבר איבו סנדר עדיין מטיל צל על הנוף הפוליטי. בתקופתו של פלנקוביץ' נרשמו כמה מקרי שחיתות בעלי פרופיל גבוה שבהם היו מעורבים חברי קבינט, מה שעורר חוסר שביעות רצון ציבורית שמילאנוביץ' מינפה במיומנות במהלך מערכת הבחירות.
בזמן שקרואטיה ממתינה לתוצאות הבחירות הסופיות ולמשא ומתן הקואליציוני שלאחר מכן, הכיוון העתידי של המדינה נותר לא ברור. הבחירה בין המשכיות תחת הנהגתו של פלנקוביץ' לבין מעבר פוטנציאלי לכיוון גיאופוליטי שונה עם מילנוביץ' בראש, מדגישה את צומת הדרכים המרכזי בו עומדת כיום הפוליטיקה הקרואטית.