בצעד נועז שמטרתו להילחם בשינויי האקלים, ממשלתו של ראש הממשלה ג'סטין טרודו הכריזה על מדיניות מחמירה שתחייב את תעשיית הנפט והגז בקנדה לצמצם את הפליטות ב-35% מרמות 2019. התוכנית, שתתבצע באמצעות מערכת מכסה-אנד-טרייד, קובעת מגבלה נחרצת על פליטות מגזר, כאשר לחברות יש אפשרות לסחור במספר קבוע של קצבאות פליטה.
באמצעות מנגנון זה, חברות שיחדשו כדי להפחית את הזיהום יקבלו תמריצים, שכן הן יכולות למכור קצבאות עודפות. שר הסביבה, סטיבן גילבו, הדגיש את הצורך של חברות נפט וגז, שנהנו מרווחים ניכרים, להשקיע מחדש בטכנולוגיות להפחתת פליטות שלא רק יועילו לאיכות הסביבה אלא גם יוצרות הזדמנויות תעסוקה לעובדים ועסקים קנדיים.
בעוד שהממשלה צפויה להתחיל לאכוף את תקרת הפליטות בשנת 2030, עם הפחתה הדרגתית שתוביל לכך שכלכלת קנדה תשיג אפס פליטות נטו עד 2050, התגובות של שחקנים מפתח היו שנוי במחלוקת. ראש הממשלה של אלברטה, המייצג את המחוז העשיר בנפט של אלברטה, רמז על אתגרים משפטיים פוטנציאליים, בעוד שהאיגוד הקנדי של יצרני הנפט העלה חששות לגבי השפעת המדיניות על רמות הייצור.
כאשר קנדה מגבשת את מעמדה כאחת מיצרניות הנפט והגז המובילות בעולם, מכסת הפליטות תתפרש על פני מגוון רחב של פעילויות, כולל הפקת חולות נפט ומגזר הגז הטבעי הנוזלי המתפתח. הממשל של טרודו גם צופה באימוץ מואץ של טכנולוגיית לכידת פחמן כדי להפחית עוד יותר את הפליטות.
בעוד שבקנדה כבר יש מנגנון תמחור פחמן לאומי, אמצעים נוספים כמו "חוזה הפחמן להפרש" ונקודות זיכוי מס השקעה מנוצלים כדי לתמוך במאמצי הפחתת פליטות. יש לציין כי קונסורציום Pathways Alliance, המורכב מיצרני חולות נפט גדולים, מתכנן פרויקט לכידת פחמן פורץ דרך, אך הסכמים רשמיים עם הממשלה תלויים ועומדים.
עם הבחירות הפדרליות המתקרבות בסוף 2025, גורלה של מכסת הפליטות נותר לא ברור. המנהיג השמרני פייר פויייה, המוביל כיום בסקרים, הצביע על כוונות לפרק כמה מיוזמות האקלים של טרודו אם ייבחר, מה שמטיל צל על הכדאיות ארוכת הטווח של תוכנית הפחתת הפליטות.
4653px;">