ביום ראשון, 26 ביוני, יתקיימו הבחירות המרוצות לנשיאות טורקיה, בהשתתפות המנהיג ארוכת הטווח של המדינה, רג'פ טאיפ ארדואן, מול מועמד האופוזיציה כמאל קיליקדרוגלו. הסיבוב הראשון של הבחירות היה בסימן מירוץ צר, אנליסטים מפתיעים שציפו שארדואן ינצח על הסף לאחר עשרים שנה בשלטון. במקום זאת, הוא רק החטיא את המטרה, מול קיליקדרוגלו בריצה.
הבחירות בטורקיה מתקיימות כל חמש שנים, כאשר מועמדים מועמדים על ידי מפלגות שעברו את רף 5% המצביעים בבחירות הקודמות לפרלמנט או כאלו שגרפו לפחות 100,000 חתימות התומכים במועמדותם. המועמד לנשיאות שמקבל למעלה מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון נבחר לנשיא, בעוד שנדרשת התמודדות בין שני המועמדים המובילים אם אף מועמד לא משיג רוב קולות.
המועמדים שניתנו במרוץ לנשיאות טורקיה הם ארדואן וקיליקדארוגלו. ארדואן בשלטון כבר שני עשורים, תחילה כראש ממשלת המדינה ולאחר מכן כנשיא. בתקופת שלטונו, ארדואן ביסס את הכוח בהדרגה, וכלכלת טורקיה סבלה בגלל מדיניות פיסקלית לא שגרתית, שעברה משגשוג כלכלי לשפל הרסני שהביא לאינפלציה גבוהה ולהפחתת כוח הקנייה בקרב הציבור.
סינן אוגן, מועמד ימין נוסף, זכה ב-5. 17% מהקולות בסיבוב הראשון והודיע על תמיכתו לארדואן בשלב ההתמודדות.
קיליקדארוגלו הוא חבר במפלגת העם הרפובליקנית (CHP), המפלגה הפוליטית הוותיקה ביותר בטורקיה שהוקמה לפני 100 שנה על ידי מוסטפא כמאל אטאטורק, האב המייסד של טורקיה המודרנית וחילוני מושבע. מפלגתו האסלאמיסטית של ארדואן והבסיס השמרני שלה עומדים בניגוד לנטיותיו החילוניות של קיליקדרוגלו, אם כי מועמד האופוזיציה והקואליציה שלו נשבעו לייצג את כל הפלגים בחברה הטורקית.
טורקיה יושבת בליבו של אקלים פוליטי עולמי יותר ויותר מקוטב, ועם אוכלוסייה של 85 מיליון תושבים ואחת הכלכלות הגדולות בעולם, לעתיד הפוליטי שלה יש השלכות משמעותיות ברחבי העולם. טורקיה, חברה בנאט"ו, חיזקה את הקשרים עם רוסיה בהנהגתו של ארדואן. הסבירות של פניית פרסה במדיניות החוץ בטורקיה אינה ודאית, ללא קשר למי ינצח בסיבוב השני.
בנוסף למצב הכלכלה, הבוחרים הטורקים מודאגים מניהול אסונות רעידת אדמה ומפנייתו של ארדואן מהדמוקרטיה. למרות ההתנגדות הגדולה ביותר שלו זה שנים, ארדואן עדיין צפוי להצליח בצורה סבירה בריצה. בסיס התומכים הדתיים שלו נותר חזק, ויש מעט עדויות לכך שהשפל הכלכלי או תגובתו המוקדמת לרעידת האדמה בפברואר השפיעו באופן משמעותי על תמיכתו.
עם זאת, אם ארדואן ינצח בהפרש גדול, המבקרים חוששים שהדבר עלול להוביל לשחיקה נוספת של הערכים הדמוקרטיים ולקץ לאוטונומיה החברתית בטורקיה. למרות זאת, רוב הקולות של איסטנבול הגיעו לאופוזיציה בבחירות ב-14 במאי, מה שמצביע על כך שעתידה הפוליטי של טורקיה נותר לא ברור.