מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature חשף כי עישון לא רק מהווה סיכונים מיידיים לבריאות, אלא גם בעל השפעות ארוכות טווח על מערכת החיסון. המחקר מצביע על כך שעישון מחליש את יכולתו של הגוף להדוף זיהומים, ומותיר אנשים פגיעים יותר למחלות וזיהומים גם שנים לאחר הגמילה.
למרות הירידה בשיעורי העישון בעשורים האחרונים, הוא נותר הגורם המוביל למקרי מוות הניתנים למניעה בארצות הברית, וגובה את חייהם של למעלה מ-480,000 אנשים מדי שנה. באופן מסורתי, ספקי שירותי בריאות התמקדו בקשר בין עישון ומצבים כמו סרטן ריאות, התקף לב ושבץ מוחי. עם זאת, מחקר חדש זה שופך אור על סיבה נוספת להפסיק לעשן.
המחקר בדק דגימות דם מקבוצה של 1,000 אנשים בריאים בגילאי 20 עד 69. דגימות אלו נחשפו לפתוגנים נפוצים, כגון E. חיידקי coli ווירוס השפעת, למדידת תגובה חיסונית. החוקרים ניתחו 136 משתנים שיכולים להשפיע על התגובה החיסונית, כולל אורח חיים, גורמים סוציו-אקונומיים והרגלי תזונה, יחד עם גיל, מין וגנטיקה.
המחקר מצא כי לעישון הייתה השפעה משמעותית על התגובה החיסונית, כמעט בהשוואה לגורמים כמו גיל או מין. גורמים כמו אינדקס מסת הגוף (BMI) וזיהום בנגיף הרפס סמוי נמצאו גם הם כמשפיעים על התגובה החיסונית, אם כי לעישון הייתה ההשפעה הגדולה ביותר. מה שמדאיג במיוחד הוא שהפסקת עישון אמנם שיפרה את התגובה החיסונית במידה מסוימת, אבל לקח שנים עד שהמערכת החיסונית התאוששה במלואה.
חוקר ראשי ד"ר. ויולה סן-אנדרה מדגישה את הצורך הדחוף של מעשנים להיגמל, ומדגישה את החשיבות של שמירה על חסינות ארוכת טווח. ד"ר. דארה דאפי, מחבר מחקר נוסף, מוסיף שאמנם הפסקת עישון מועילה בכל עת, אך הפסקת העישון כעת תהיה דרך הפעולה הטובה ביותר עבור מעשנים.
יתר על כן, המחקר גילה שככל שאדם מעשן יותר, כך גדלה ההשפעה על התגובה החיסונית שלו. אפילו להפחתת כמות הסיגריות שעושנו עדיין הייתה השפעה חיובית על התגובה החיסונית. נראה כי לעישון היו השפעות ארוכות טווח הן על התגובה החיסונית המולדת והן על התגובה החיסונית ההסתגלותית. בעוד שהתגובה המולדת נחלשת מיד עם הפסקת העישון, ההשפעות על התגובה ההסתגלותית נמשכות.
התגובה החיסונית המולדת היא קו ההגנה הראשון של הגוף מפני פתוגנים, הנשענת על מחסומים טבעיים כמו העור, הממברנות הריריות ותאי מערכת החיסון. כאשר תגובה זו אינה מספקת, התגובה החיסונית האדפטיבית, המערבת נוגדנים ולימפוציטים, מספקת הגנה ממוקדת יותר. המחקר מצא כי לעישון היו השפעות קצרות טווח וארוכות טווח על מערכת החיסון האדפטיבית, והשפיעה באופן ספציפי על תאי B ותאי T מווסתים.
למרות שמחקר זה נערך באמצעות דגימות דם במסגרת מעבדה, אשר עשויה שלא לשכפל במדויק מצבים אמיתיים, הוא מספק תובנות חשובות לגבי השפעת העישון על התגובה החיסונית. הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו תגובה חיסונית לקויה בעכברים שנחשפו לעשן.
דר. יסמין Thanavala, חוקרת בולטת שהמחקר שלה התייחס לעבודתה על עישון ותגובה חיסונית, משבחת את המחקר על אימות הממצאים שלה. עם זאת, היא מזהירה שמחקרים עתידיים צריכים לכוון לדגימות משתתפים מגוונות יותר, במיוחד בהתחשב בהשפעה של גורמים כמו רקע גנטי ומשקל גוף.
דר. אלברט ריזו, קצין הרפואה הראשי של איגוד הרפואה האמריקאי, מציין כי בעוד שדלקת בריאות קשורה זה מכבר לעישון, היא אינה מסבירה את כל הסיבוכים של מערכת החיסון שנצפו. מחקר זה מספק הבנה מעמיקה יותר של המנגנונים מאחורי מצבים הקשורים לעישון, כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
לסיכום, מחקר זה מדגיש את ההשפעות המזיקות של עישון על מערכת החיסון, לא רק בטווח המיידי אלא גם לאורך תקופות ממושכות. זה משמש תזכורת מוחלטת לדחיפות של מעשנים להיגמל ומדגיש את ההשפעה העמוקה שיכולה להיות להפסקת עישון על חסינות לטווח ארוך.