ממשלת קוסובו עשתה צעד אמיץ על ידי סגירת יותר משני תריסר מוסדות המנוהלים על ידי סרבים בשטחה, מה שגרם למתיחות פוטנציאלית במדינת הבלקן שבועות ספורים לפני בחירות מכריעות לפרלמנט. הסגירות כוונו למשרדים עירוניים ולמתקני מס ב-10 מקומות, והדגישו את נחישותה של הממשלה לפרק את מה שהיא כינתה "פלילים ולא חוקיים" באזורים המאוכלסים בעיקר בסרבים.
שר הפנים Xhelal Svecla הדגיש את ההכרח לשים קץ לקיומם של מוסדות סרבים מקבילים בקוסובו, בהתייחסו ל-28 המתקנים הממוקדים. החלטה זו עוררה תגובה מהירה ואינטנסיבית של ממשלת סרביה, והסלימה עוד יותר את המתיחות שגוברת מאז קרב יריות קטלני חוצה גבולות בשנת 2023 שגבה את חייו של שוטר קוסובו. הסגירות גם הכינו את הקרקע לבחירות הקרובות בפברואר. 9, שם מתמודד ראש הממשלה אלבין קורטי על הארכת כהונתו.
בשנה שעברה, הממשל של קורטי יזם מאמצים לסגור משרדים סרבים בצפון קוסובו ולהגביל את השימוש בדינאר הסרבי, מה שגרר ביקורת מארה"ב והאיחוד האירופי על כך שהם עלולים לעורר מתחים אתניים. האיחוד האירופי הביע במיוחד דאגות לגבי התחייבויותיה של קוסובו בתהליך הנורמליזציה עם הפעולות שננקטו במהלך מערכת הבחירות, שעלולות להשפיע על דרכה לקראת חברות באיחוד האירופי.
ממשלת סרביה האשימה את קורטי בניצול הסגרים הללו למען רווח פוליטי ובסיכון הדיאלוג המתמשך בין קוסובו לסרביה. נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', היה קולני על כך שקורטי לוחץ על הקהילה הסרבית לעזוב את קוסובו וקרא לאכיפת הסכם בתיווך האיחוד האירופי המעניק אוטונומיה לקהילה הסרבית.
למרות המתיחות, שלטונות קוסובו הגנו על סגירת המוסדות המנוהלים על ידי סרביות כנדרש כדי לתבוע את שליטה המדינה. בבחירות הקרובות תגנה תנועת ההגדרה העצמית של קורטי על הרוב שלה באסיפה, בנוסף למפלגות אחרות שיתמודדו על מושבים השמורים למיעוטים, כולל הרשימה הסרבית הנתמכת על ידי בלגרד.
המתח נמשך בצפון קוסובו בעקבות הפיגוע ב-2023, כאשר קורטי דורש את מסירתו של אדם שלקח אחריות על התקיפה. לאור ההתפתחויות הללו, מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, הצהיר על מחויבותו של הארגון להבטיח יציבות במהלך הבחירות לפרלמנט בקוסובו, והדגיש את החשיבות של שמירת השלום והביטחון באזור.
4653px;">