סין העבירה חקיקה חדשה לריגול נגדי שמרחיבה את היקף הפעילויות שיכולות להיחשב כריגול. החוק, אשר משנה ומרחיב את החקיקה שהתקבלה ב-2014, נכנס לתוקף ב-1 ביולי, ומגיע כאשר הנשיא שי ג'ינפינג נותן עדיפות לדאגות הביטחון הלאומי על רקע מאבק אסטרטגי מתמשך עם ארה"ב. החקיקה מרחיבה את הגדרת הריגול כך שתכלול התקפות סייבר נגד סוכנויות מדינה ותשתיות מידע. החוק החדש גם קובע איסורים על החזקת סודות מדינה כדי לכלול את כל המסמכים, הנתונים, החומרים והמאמרים הנוגעים לביטחון המדינה.
במהלך העשור האחרון, הנשיא שי תעדף יותר ויותר את האבטחה על פני הפיתוח, והעלה את החשש שסין מתרחקת מהמדיניות התומכת בצמיחה שהניעה את הפריחה הכלכלית של עשרות שנים. ככל שארה"ב מבקשת להכיל את ההשפעה הסינית ברחבי העולם, הלחצים על סין לנקוט קו קשה יותר רק הלכו וגדלו.
סין הגבירה לאחרונה את המעצרים של זרים על האשמות של ריגול, והחוק החדש נתפס כאינדיקציה נוספת לנחישותה של בייג'ין לפצח את הריגול. סין האשימה את ארה"ב בריגול תעשייתי נרחב, בעוד שארה"ב האשימה את סין בחטיפת סייבר ופעולות הקשורות לביטחון לאומי.
Zang Tiewei, דובר הוועדה לענייני חקיקה של הקונגרס העממי הלאומי (NPC), אמר כי ההגדרה המשפטית הקיימת לפעילות ריגול היא "צרה מדי" וכי אמצעי המניעה אינם מספיקים. "המצב הנוכחי של מאבק בריגול נגדי הוא קודר ביותר שכן איומי ביטחון מסורתיים ובלתי מסורתיים שלובים זה בזה", אמר זאנג. "פעילויות ריגול שונות הופכות למורכבות יותר בתחומים נוספים ויעדים מגוונים יותר, כשהצעדים יותר ויותר סמויים. "
העברת החוק החדש הזה עשויה להגביר עוד יותר את היחסים בין סין לארה"ב, אשר היו רצופות האשמות בריגול והתקפות סייבר במשך שנים. נותר לראות איזו השפעה תהיה לחקיקה החדשה על כלכלת סין ועל מעמדה העולמי, אך ברור שהממשל של הנשיא שי שם את הביטחון הלאומי בראש סדר העדיפויות שלו.