ראש ממשלת קוסובו, אלבין קורטי, סירב לדרישה של ארה"ב להסיג את המשטרה שלו מחלקה הצפוני של המדינה, שם נוכחותה עוררה הפגנות אלימות. הצעד שלו עלול להכעיס את בעל ברית שתמך במדינתו מאז הקמתה ומעמיד את ראש הממשלה במצב רעוע. קוסובו מסתמכת על ארה"ב ובעלות ברית אחרות לביטחון, תמיכה כלכלית ופיתוח נוסף של ההכרה הבינלאומית שלה. בינתיים, נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' קיבל גיבוי מבעלי ברית מסורתיים רוסיה וסין בסכסוך המתמשך. ארה"ב והאיחוד האירופי נהנה מזה זמן רב על קשרים הדוקים עם מוסקבה ועל שחיקת הזכויות הדמוקרטיות בסרביה, ווצ'יץ' קיבל גם דחיפה מהתוכחה האמריקנית של יריבו.
קורטי הוא אחד הפוליטיקאים הפופולריים ביותר בקוסובו, בעל מוניטין של מגרש שחיתות. בניגוד למנהיגים הבכירים הקודמים של קוסובו, הוא היה מתנגד פוליטי, לא לוחם גרילה. הוא אסיר טרור לשעבר, הוכה והוחזק כמגן אנושי במהלך מסע ההפצצות של נאט"ו שדחף את הכוחות הסרבים מקוסובו ב-1999. ב-2020 הוא האשים את ריצ'רד גרנל, שליח מיוחד בשיחות סרביה-קוסובו תחת ממשל טראמפ, בהתמוטטות ממשלתו.
קורטי חצה בעלות ברית חשובות, תוך התעלמות מקריאות לביטול בחירות מקומיות שגרמו להפגנות מצד הרוב האתני-סרבי בצפון המדינה. כאשר הסרבים החרימו את ההצבעות, קורטי שוב התעלם מחששות תומכיו והקים ראשי ערים אתניים-אלבניים בעיירות הנשלטות על ידי סרבים, מה שהביא לעימותים בין מפגינים סרבים לכוחות שמירת השלום של נאט"ו. למרות התוכחה של בלינקן, קורטי כינה את זה "לא הוגן, שגוי, פוגע ותמים" בפוסט במדיה החברתית, והדגיש את יחסו המוזר כלפי בעלי ברית שלא רגילים להיות דוחים על ידי אומה צעירה שבה ניסו לתמוך מאז הכרזת העצמאות שלה ב-2008.
מלבד התוכחה חריפה במיוחד של בלינקן, ארה"ב גם הוציאה את קוסובו מהתרגילים הצבאיים בראשות נאט"ו של Defender Europe שתוכננו לשנה זו ברומניה. צעדים אלה נגד קוסובו מסמלים אזהרה לקורטי להימנע מהרחבת השפעת השלטון המרכזי על האזורים האתניים-סרבים של קוסובו. הם גם מצביעים על רוח נגדית למאמצים של קורטי לדחוף את קוסובו בהמשך הדרך לכניסה לאיחוד האירופי. כדי שזה יקרה, הוא חייב להתגבר על סירובה של סרביה להכיר בקוסובו, אבן נגף שאפשר היה לטפל בה בשיחות בתיווך האיחוד האירופי, שחיפשו פתרון, אך כעת ירד מהפסים בעקבות העימותים של החודש.