ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, מדינות גדולות מייצרות נפט, הוצעו להצטרף לקבוצת BRICS של מדינות מתפתחות, המציינת את ההתרחבות הראשונה של הגוש מזה למעלה מעשור. לצידם, הוזמנו להצטרף גם איראן, מצרים, אתיופיה וארגנטינה, כפי שהכריז נשיא דרום אפריקה סיריל רמאפוסה בפסגת ה-BRICS ביוהנסבורג. כל שש המדינות הביעו בעבר עניין בהצטרפות לקבוצה. קבוצת BRICS מורכבת כיום מברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה.
החברות במדינות החדשות תחל באופן רשמי ב-1 בינואר 2024. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שיבח את ההתרחבות והביע אמון בהשפעה הגלובלית הגוברת של גוש ה-BRICS. נשיא סין שי ג'ינפינג תיאר את המהלך כהיסטורי וכעדות למחויבותה של הקבוצה להתאחד ולשתף פעולה עם מדינות מתפתחות. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בירך על ההתרחבות, והדגיש כי היא תחזק את הגוש.
הכללתה של ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם, בקבוצת BRICS מעלה שאלות לגבי שיתופי פעולה אפשריים בין ענקית הנפט לסין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם. בנוסף, התרחבות הגוש מפגישה את רוסיה וסעודיה כחברות, שתיהן חלק מ-OPEC+, ברית גדולה של יצרני נפט. ברית כלכלית קרובה יותר זו עשויה להגביר את התיאום בין שתי המדינות, וליצור גוש כלכלי שעשוי לקרוא תיגר על השפעתה של ארצות הברית.
התרחבות קבוצת BRICS עוררה גם דיונים על פוטנציאל דה-דולריזציה, שכן המדינות החברות עשויות לעבור בהדרגה משימוש בדולר האמריקאי למסחר. דיוני מטבע משותף התפתחו גם בתוך הקבוצה, אם כי אנליסטים רואים בסיכוי של מטבע משותף בעתיד הקרוב לא סביר.
הכללת מדינות אנטי-מערביות בגלוי כמו איראן בקבוצה הובילה להשערות שגוש ה-BRICS עלול להטות לקראת הפיכתם לברית אנטי-מערבית. ככל שהמתיחות בין רוסיה, סין והמערב תחריף, הוספת המדינות הללו עלולה להחריף עוד יותר את הפילוג.
קבוצת BRICS הוקמה לראשונה ב-2009, עם הכללת דרום אפריקה ב-2010, והמשיכה לצמוח למרות הבדלים באידיאולוגיות פוליטיות ובמערכות כלכליות בין חבריה. ההרחבה נתפסת כמהלך סמלי, אך יש המפקפקים בהשלכות המעשיות של הוספת מדינות נוספות לקבוצה המגוונת ממילא.
נשיא איחוד האמירויות הערביות, מוחמד בן זאיד אל נהיאן, הביע הערכה לשילובה של המדינה בקבוצה החשובה. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הדגיש את ההזדמנות לשיתוף פעולה כלכלי ולהעצמת קולו של הדרום הגלובלי כסיבות להתלהבותה של מצרים בהצטרפות ל-BRICS.