ביקורו הקצר אך המשמעותי של ג'ו ביידן בתל אביב שלח מסר חזק של תמיכה בלתי מעורערת בישראל, וחיזק את הברית ארצות הברית-ישראל. עם זאת, המסע נכשל בהשגת מטרה מכרעת נוספת: לכבוש מנהיגים ערבים באזור. כשהסכסוך בין ישראל לחמאס ממשיך להסלים, ביידן הבהיר כי ארה"ב תגן על בת בריתה, והזהיר באופן מרומז יריבות אזוריות כמו איראן להימנע מהמאבק. עם פריסת נושאות מטוסים אמריקאיות לאזור וההבטחה לתמיכה חסרת תקדים, ביידן שאף לשדר שארה"ב תעמוד איתן לצידה של ישראל.
למרות שביידן ניסה להתמודד עם החששות לגבי העמקת המשבר ההומניטרי בעזה, גורמים רשמיים ישראלים נותרו זהירים באשר לאפשר אספקת סיוע לאזור. הם ביקשו להבטיח שהסיוע לא יופנה לחמאס, קבוצת טרור שהוגדרה על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי. כתוצאה מכך, משאיות שהובילו טונות של סיוע נותרו בגבול, מה שהחמיר את המצב הקשה של האנשים בעזה.
האתגר של ביידן להשיג הסכמה ערבית למתקפה של ישראל התגבר לאחר שפיצוץ הרסני בבית חולים בעזה גבה חיים רבים. בעוד שישראל הטילה את האשמה על שיגור טיל כושל על ידי קבוצה מיליטנטית פלסטינית, הרשויות בעזה בשליטת חמאס ומנהיגים ערביים האמינו אחרת. נקודת המבט השונה שלהם הביאה את המנהיגים הערבים לסגת מפגישה מתוכננת עם ביידן בירדן, מה שסימן כישלון נוסף עבור ארה"ב באזור.
לא רק ההסכמה של ביידן להסברה של ישראל לפיצוץ היא שהטרידה את האזור אלא גם האופן שבו עשה זאת. בכך שהתיישר באופן חד משמעי עם ישראל והצהרה ש"הצוות האחר" אחראי, נראה כי ביידן קיבל החלטה ממניעים פוליטיים ולא מבוססת עובדות. המהלך הזה הציב בעלות ברית רבות של ארה"ב במצב רעוע, מה שלחץ עוד יותר על היחסים האזוריים.
ביידן הצדיק את נטילת הצד של ישראל בציטוט מידע מהפנטגון, כשהבית הלבן אישר מאוחר יותר שהניתוח המודיעיני שלהם תמך בטענת ישראל לאי-מעורבות בפיצוץ. למרות שזה אולי סיפק קצת נחמה לישראלים שעברו טראומה שחיפשו מנהיגות ותקווה בתוך המשבר, זה לא עשה מעט כדי לפייס את המנהיגים הערבים ואת רגשותיהם הציבוריים.
לאחר פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי קבינט המלחמה הישראלי, פרסם ביידן הודעת אזהרה. הוא דחק במנהיגים הישראלים לא להיות אכול זעם ולהיות מודע לטעויות אפשריות, תוך הקבלה לתגובתה של אמריקה ל-11 בספטמבר ולמלחמות הבאות בעיראק ובאפגניסטן. ביידן הדגיש את הצורך בגישה מדודה בקבלת ההחלטות הישראלית כשהם מתכננים את תגובתם לסכסוך המתגבר.
עם יציאתו של ביידן לוושינגטון, הוא השיג רק הבטחות מוגבלות לגבי כניסת אספקת סיוע לעזה. העיכוב בטיפול במצב ההומניטרי הקשה, יחד עם תקיפות אוויריות מתמשכות של ישראל וסגירת גבולות, העצימו את המשבר בעזה. סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם תיארה את המצב המתגלגל כ"קטסטרופה חסרת תקדים", והביעה דאגה מהיעדר תגובה בינלאומית.
הפגנות נגד ישראל וארה"ב פרצו בערים ברחבי העולם הערבי בעקבות הפיצוץ בבית החולים, והדגישו את הסנטימנט האנטי-ישראלי הנרחב ששרר באזור. עוזריו של ביידן הדגישו את תמיכתו הבלתי מעורערת בישראל, מה שאילץ אותו להמשיך בביקור למרות האתגרים העומדים בפניו. במקביל, הביקור אפשר לביידן, מנהיג בן 80, להציג את גישתו הפעילה והמעורבת כלפי הבוחרים בבית.
זכייה בתמיכתם של מנהיגים ערבים הייתה תמיד קשה, במיוחד בהתחשב בעדיפותם של שמירה על הביטחון הלאומי והסנטימנט האנטי-ישראלי החזק השורר בקרב אוכלוסיותיהם. כשבכירים ישראלים נחושים להמשיך בתוכניות למיגור חמאס מעזה, ועם תוספת האיומים מצד איראן וחיזבאללה, הסיכון לסכסוך רחב יותר בולט.
נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק אמורים לבקר בישראל בימים הקרובים, פוטנציאליים לרכוש זמן נוסף לפני שפלישה קרקעית לעזה תהיה בלתי נמנעת. העולם צופה בדאגה גוברת ותקווה להורדת הסלמה במתיחות לפני שהרס נוסף יתפתח באזור.