בבחירות כלליות המאופיינות במחלוקות ואלימות, ראש ממשלת בנגלדש, שייח חסינה, צפוי להבטיח קדנציה רביעית ברציפות והחמישית שלה בסך הכל לברית בראשות הליגה האוואמי. עם זאת, מפלגת האופוזיציה העיקרית, המפלגה הלאומית של בנגלדש (BNP), החרימה את הבחירות, מה שהוביל לחששות לגבי התהליך הדמוקרטי במדינה. לקראת ההצבעה נרשמו דיווחים על עימותים ואי שקט, שהעלו ספקות לגבי אמינות והגינות הבחירות.
ארצות הברית ומדינות המערב, לקוחות משמעותיים של תעשיית הבגדים של בנגלדש, קראו לבחירות חופשיות ושקופות. למרות הפניות הללו, החלטת ה-BNP להחרים את הבחירות הותירה את המדינה על סף שלטון חד-מפלגתי וירטואלי, לפי ארגוני זכויות אדם. לכ-120 מיליון מצביעים תהיה הזדמנות לבחור מבין כמעט 2,000 מועמדים ל-300 המושבים הפרלמנטריים שנבחרו ישירות. המספר הגבוה של מועמדים עצמאיים, בסך 436, עורר חשד כי מפלגת השלטון הציבה מועמדים "דומים" כדי לתת אשליה של בחירות תחרותיות.
ה-BNP הפציר בציבור להחרים את הסקר וקרא לשביתה ארצית בת יומיים החל משבת. המפלגה האשימה את ליגת אוואמי בארגון בחירות מדומה. לטענתם, מפלגת השלטון לא הצליחה ליצור סביבה ניטרלית בכך שסירבה להיענות לדרישות להתפטרות ראש הממשלה ולהקמת רשות ניטרלית שתפקח על תהליך הבחירות. בחודשים האחרונים, דאקה הייתה עדה להפגנות נגד הממשלה, שלכאורה מתוזמרות על ידי האופוזיציה, שהובילו למספר מקרי מוות.
כאשר תוצאת הבחירות לכאורה נקבעה מראש והסיכון לאלימות גבוה, אחוז ההצבעה צפוי להיות נמוך. ערב הבחירות פרצה אלימות ברחבי המדינה, כולל שריפה ברכבת נוסעים, שלטענת הממשלה הייתה מעשה הצתה, שהביאה למותם של לפחות ארבעה בני אדם. בנוסף, הוצתו מספר תאי קלפי ומוסדות, והדגישו עוד יותר את המתח ואי השקט סביב הבחירות.
כדי לשמור על שלום וביטחון, חיילים נפרסו ברחבי בנגלדש, בעוד שכמעט 800,000 אנשי משטרה, כוחות חצי-צבאיים וכוחות עזר משטרתיים ישמרו על תאי הקלפי ביום הבחירות. עם זאת, נותרו חששות לגבי הפוטנציאל לאלימות והפרעות נוספות.
מבקריו של ראש הממשלה שייח חסינה מאשימים אותה בסמכותיות, הפרות זכויות אדם ופגיעה בחופש הביטוי ובהתנגדות במהלך 15 שנות כהונתה. עם זאת, היא זכתה גם בהחייאת כלכלת בנגלדש ותעשיית הבגדים, שהפכה למגזר חיוני למדינה.
למרות היותו היריבה העיקרית של חסינה, מנהיג ה-BNP חאלדה זיא, ראש ממשלת ישראל פעמיים, נמצא למעשה במעצר בית באשמת שחיתות. האופוזיציה טוענת שההאשמות הללו הן ממניעים פוליטיים. בנו של חאלדה, טאריק רחמן, שהוא היו"ר בפועל של ה-BNP, נמצא כעת בגלות, עומד בפני אישומים שהוא מכחיש.
מלבד המחלוקת הפוליטית, כלכלת בנגלדש התמודדה עם אתגרים, כולל האטה חדה המיוחסת לעליית מחירי יבוא הדלק והמזון עקב הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. כדי למתן את הבעיות הללו, פנתה בנגלדש לקרן המטבע הבינלאומית לקבלת חילוץ של 4 דולר. 7 מיליארד בשנה שעברה.
כאשר בנגלדש הולכת לקראת כהונה נוספת בהנהגתו של ראש הממשלה שייח חסינה, הנוף הפוליטי של המדינה הופך ליותר ויותר מקוטב והדמוקרטיה סובלת מחוסר אופוזיציה. מידת ההשפעה של החרם על הלגיטימציה של הבחירות וההשלכות שלאחר מכן על עתידה הפוליטי של בנגלדש נותרו לא ברורות, מה שמותיר משקיפים לאומיים ובינלאומיים כאחד.


