החרדים, או הקהילה החרדית, בישראל מהווים "איום חמור" על המדינה בשל מספרם הגדל במהירות והתנגדותם למודרניות, לדברי הכלכלן הישראלי דן בן דוד. החרדים, שהם 13. 5% מאוכלוסיית ישראל, גדלים בקצב כפול מזה של ישראלים יהודים אחרים, למרות ירידה בשיעורי הפריון ככל שיותר נשים חרדיות נכנסות לשוק העבודה. אורח החיים המבודד של הקהילה, המתמקד בלימודי דת ומשפחות גדולות, הוביל למתח עם ישראלים חילונים יותר והניע את החרדים לדרוש ייצוג פוליטי גדול יותר.
שתי מפלגות חרדיות הן חלק מהקואליציה הממשלתית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והבטיחו לאחרונה העלאות משמעותיות בסבסוד, מה שעורר טינה גוברת מצד ישראלים אחרים. ההשפעה הגוברת של החרדים בממשלה הביאה גם לקידום מדיניות שמרנית יותר, לרבות הפרדה מגדרית במקומות ציבוריים והחזרת ההגנות ללהט"ב. החרדים גם מיישרים קו יותר ויותר עם לאומנים קשוחים הדוגלים בסיפוח הגדה המערבית ובהגבלות על זכויות ערביי ישראל.
התנגדות החרדים למודרנה באה לידי ביטוי באורח חייהם המבודד, המתמקד בלימודי דת ומשפחות גדולות. גברים חרדים פטורים באופן מסורתי משירות צבאי, ומעדיפים לבלות את ימיהם בלימוד התלמוד. יצי ואביגיל אקרמן, למשל, גרים בדירה מרוהטת בדלילות ונמנעים מרוב צורות הטכנולוגיה המודרנית מחשש להיות חומרי מדי. עבור חרדים רבים, ההפרדה העצמית אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להישאר ממוקד במה שהם מאמינים שחשוב באמת: אהבתם לתורה, לאלוהים ולקהילה.
עם זאת, ההתמקדות הקהילתית של החרדים הובילה למתח עם החברה הישראלית הרחבה יותר, אשר מודאגת יותר ויותר כיצד המדינה תפרנס את עצמה בטווח הארוך. הסלידה של החרדים מעבודה וממשפחות גדולות הביאה לטינה גוברת מצד חילונים ישראלים שמאסו בסבסוד קהילה שאינה תורמת לכלכלת המדינה. החרדים חוזרים בתשובה כי במשך עשרות שנים מסתפק הרוב החילוני בישראל בכך שהממשלה תסבסד בנדיבות אצטדיוני ספורט, מוזיאונים ואוניברסיטאות שכף רגלם של החרדים מעולם לא דרכה בהם, תוך מתן קצבאות לימודים צנועות בלבד לחרדים. הם גם אומרים שמבחינה היסטורית בתי הספר שלהם קיבלו חוסר מימון.
המתח בין החרדים לחילוניים בישראל הגיע בשנים האחרונות לשיא קדחתני, בשל השפעתם הגוברת של החרדים בממשלה ודרישותיהם להגברת הייצוג הפוליטי. בעוד החרדים רואים בכוחם הפוליטי הגובר דרך לממש את זכויותיהם, ישראלים חילונים רבים רואים בכך איום על אורח חייהם. ההתנגדות של החרדים למודרניות, בשילוב עם מספרם הגדל במהירות, הביאו רבים לתהות כיצד תגדיר ישראל את עצמה כדמוקרטיה יהודית בשנים הבאות.