טורקיה נקטה צעד משמעותי במאמציה לבלום את השימוש באמצעי מט"ח שנועדו לעצור את הפיחות של הלירה. בצעד שמטרתו לגמול את הטורקים מתוכנית המכונה חשבונות KKM, הבנקים יידרשו כעת להגדיל את אחזקותיהם באג"ח ממשלתיות אם לא יצליחו לשכנע את לקוחותיהם לעבור להפקדות רגילות של לירה.
תכנית KKM, שהוצגה כדי להתמודד עם הגלישה בלירה מול הדולר בשנה שעברה, מציעה ריביות אטרקטיביות על פיקדונות ללירה. התשואות על פיקדונות אלו גדלות ככל שהלירה פוחתת, במקום להחזיק במטבעות זרים, שהם יציבים יותר. למרות שחשבונות KKM הצליחו להאט את הירידה בלירה, הוא עדיין צלל השנה ב-31%, מה שהפך אותו למטבע השני בביצועיו של השווקים המתעוררים.
הכלל החדש נועד לחזק את היציבות הפיננסית המאקרו על ידי קידום הפקדות רגילות של לירה בזמן. בנקים שלקוחותיהם אינם ממירים אחוז מסוים מהפקדות ה-KKM שלהם לחשבונות לירה רגילים יידרשו לרכוש אג"ח ממשלתיות נוספות. היעד שנקבע לבנקים הוא שער המרה של לפחות 50% עבור חשבונות לירה רגילים ו-5% עבור המרות ממטבעות חוץ.
נכון לעכשיו, חשבונות KKM מסתכמים בסביבות 3. 4 טריליון לירות (125 מיליארד דולר), המהווים יותר מ-28% מכלל הפיקדונות הבנקאיים. בעוד שהכללים החדשים מעודדים את הבנקים לעודד לקוחות להתרחק מחשבונות KKM, הם לא מבטלים אותם לחלוטין.
המהלך של ממשלת טורקיה בא בעקבות שינוי בעמדתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בנוגע לאינפלציה ושיעורי הריבית לאחר שניצח בבחירות מכריעות במאי. מינוי שר אוצר חדש ונגיד הבנק המרכזי הוביל לגישה חרדית יותר, כולל העלאת ריבית לאחרונה. הריבית בנצ'מרק צפויה לעלות שוב ב-24 באוגוסט.
הכללים החדשים על חשבונות KKM עשויים להגדיל את שיעורי הפיקדונות של הלירה ועשויים לתרום לפיחות נוסף של הלירה, שעלול לעורר אינפלציה. עם זאת, ההשפעה על הבורסה לא צפויה להיות משמעותית. תשואות האג"ח עשויות לחוות ירידה בטווח הקצר.
בעוד שהכלכלה הטורקית מתמודדת עם לחצים אינפלציוניים ומטבע פוחת, נעשים מאמצים לקדם יציבות ולהתרחק מצעדים לא שגרתיים. היישום של כללים חדשים אלה בחשבונות KKM הוא צעד לקראת השגת מטרה זו.