באותו יום שבו חגגה אזרבייג'ן את כניעת הלוחמים הארמנים הבדלנים בנגורנו-קרבאך, תושבים רבים בבירת האזור המתנתק, סטפנקרט, עסקו בפעילות מוזרה. הם נראו שורפים ערימות נייר, מחשש שכל תיעוד הקושר אותם לממשלה בפועל יוביל לרדיפה תחת שלטון אזרבייג'ן. בעוד שהפסקת האש האחרונה אולי שמה קץ לסכסוך העקוב מדם שנלחם על השליטה באזור, החששות הולכים וגוברים לגבי המשבר ההומניטרי הפוטנציאלי שעשוי לבוא בעקבותיו. אזרבייג'ן הביעה את כוונתה "לשלב מחדש" את נגורנו קרבאך, והעלתה שאלות לגבי גורלם של הארמנים האתניים באזור והאפשרות של אלימות או יציאה המונית.
זה לא סוד שאזרבייג'ן שואפת להחזיר לעצמה את השליטה המלאה בנגורנו קרבאך, מובלעת שהייתה בשליטת הבדלנים הארמנים במשך עשרות שנים, למרות שהוכרה בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. מלחמות קודמות והסכמי הפסקת אש מרובים הראו ששלום בר קיימא לא מושג בקלות באזור זה. ההסכם האחרון בין שני הצדדים הולך אפילו רחוק יותר, כאשר נגורנו-קרבאך מסכימה לפירוק מוחלט של כוחותיה המזוינים. עם זאת, גורמים אזרבייג'נים דורשים צעדים נוספים, לרבות פירוק הממשלה דה פקטו השולטת על נגורנו קרבאך.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הבהיר שלפקידי קרבאך יש בחירה - להשתלב באופן מלא באזרבייג'ן או להתמודד עם ההשלכות. התקיימו דיונים בין גורמים רשמיים של באקו וקרבך, תוך התמקדות בנושאים הומניטריים ובצורך באספקה חיונית כמו דלק ומזון. המשלחת האזרית הבטיחה כי בקשות אלו ייענו. אולם דאגה בולטת מתמקדת בתהליך ההשתלבות מחדש והשלכותיו. ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן ומומחים בינלאומיים הזהירו שוב ושוב מפני טיהור אתני פוטנציאלי של האוכלוסייה הארמנית במובלעת.
מה שמוסיף למצוקתם, נגורנו קרבאך נמצא במצור כבר מספר חודשים, כאשר מחסום צבאי מונע ייבוא מזון ומשאיר את התושבים חשופים לרעב. ארגונים הומניטריים ותקשורת זרה לא הצליחו לגשת לאזור, מה שמקשה על אימות הדיווחים על התקפות ותנועת אזרחים. דיווחים על הפגזות עזות ומצור בכפרים שונים מציירים תמונה עגומה של המצב. אלפי תושבי קרבאך כבר נמלטו לשדה התעופה שבו מוצבים כוחות השלום הרוסים.
עבור אותם ארמנים אתניים שבוחרים להישאר מאחור, חוסר הוודאות והפחד מתנשאים. בעוד שחלקם החליטו להתפנות, נותרה השאלה מי יקל על עזיבתם אם המצור יוסר בסופו של דבר. יתרה מכך, מתעוררים חששות בנוגע לאפשרות מעצר או רדיפה של אותם גברים שהשתתפו בעימותים קודמים או מילאו תפקידים ברשויות דה-פקטו. המצב מורכב ולא מסודר.
ישנן גם השערות לגבי לאן עלולים להגיע ארמני קרבאך אם הם יצליחו להתפנות. ממשלת ארמניה הצהירה כי אין בכוונתה לעקור אותם, אלא מאמינה בזכותם לחיות בבטחה ובכבוד בבתיהם. אם בטיחות כזו נחשבת בלתי אפשרית, ייתכן שיהיה צורך לקבל החלטות אחרות, למרות שלא נמסרו פרטים ספציפיים.
הנושא העומד על הפרק הוא כיצד אזרבייג'ן מתכננת לפרק מוסדות קיימים בנגורנו קרבאך ולהקים מוסדות משלה. לאזור יש היסטוריה ארוכת שנים של אוטונומיה, לאחר שהיה בשלטון עצמי כמדינה דה פקטו. הריסת מוסדות קיימים ללא כל מאמצי אינטגרציה עלולה לסכן מאמצי בניית שלום עתידיים. יתרה מכך, הדעה הרווחת היא שאזרבייג'ן תפנה לכוח אם הארמנים במובלעת יסרבו לקבל אזרחות אזרבייג'ן. הדבר מעורר חששות לגבי הפוטנציאל לאלימות נוספת ולעקירתן של קהילות ארמניות מהאזור.
במקרה הטוב ביותר, עשויים להיות מאמצי אינטגרציה סמליים, המזכירים כפר פוטימקין, שמטרתם להרשים את הקהילה הבינלאומית. עם זאת, בטווח הארוך, הנדסה דמוגרפית שיטתית עשויה להיות מופעלת כדי לדחוק את הקהילות הארמניות מהאזור. המצב נותר בחוסר ודאות, כאשר חייהם של הארמנים האתניים של נגורנו קרבאך תלויים על כף המאזניים.