במהלך שעורר ביקורת ותמיכה כאחד, הודו יישמה את חוק האזרחות (תיקון) משנת 2019, המעניק זכויות אזרחות מזורזות למהגרים ממדינות שכנות, למעט אלו המזדהים כמוסלמים. החוק, שהתקבל במקור לפני יותר מארבע שנים, קיבל הודעה רשמית דרך העיתון של הודו.
מבקרים טוענים שהחוק מפלה כיוון שהוא נותן עדיפות לאזרחות לאנשים מדתות ספציפיות בפקיסטן, בנגלדש ואפגניסטן שנכנסו להודו לפני 2015, תוך אי הכללה של מוסלמים, המיעוט הדתי הגדול במדינה. ראש הממשלה, נרנדרה מודי, הגן על החוק, מחלוקת על טענות לפגיעה במוסלמים, והדגיש שוב כי הוא שואף לסייע למיעוטים נרדפים במדינות השכנות. עם זאת, העיתוי של יישום החוק, ממש לקראת הבחירות הארציות, עורר חשד למניעים פוליטיים.
חקיקת חוק האזרחות (תיקון) מגיעה על רקע מחאות מתמשכות ומחלוקות סביב הצעת הכנסת מרשם אוכלוסין לאומי. יוזמה זו עשויה לדרוש מכל האזרחים ההודיים להוכיח את אזרחותם, תהליך שכבר גרם לדאגה וכאוס במדינת אסאם שבצפון-מזרח המדינה. באסאם, תרגיל אימות האזרחות הביא להחרגה של 1. 9 מיליון אנשים, מה שהופך אותם לחסרי אזרחות עקב אתגרים במתן תיעוד מתאים.
שר הפנים עמית שאה היה תומך נלהב בחוק החדש, תוך שימת דגש על מחויבות הממשלה לאכיפתו ולטפל בהעפלה. מפלגת השלטון בהראטיה ג'נאטה (BJP) הייתה שקטה יחסית בנושא לקראת הבחירות, בהן ראש הממשלה מודי מבקש קדנציה שלישית בתפקיד. מבקרים עוררו דאגה על ההשלכות הפוטנציאליות של החוק והאינטראקציה שלו עם מרשם האוכלוסין הלאומי, שחלק מהחוששים עלולים לשלול זכויות של מיליוני הודים, במיוחד מוסלמים.
יישום חוק האזרחות נתקל בתגובה משמעותית, עם דיווחים על אלימות ודיכוי המשטרה נגד מפגינים במהלך הפגנות נגד החוק ב-2019. מקרים של מעצר, מכות ואפילו הריסות בתים באזורים מסוימים העלו חששות לגבי דיכוי התנגדות והפרות זכויות אדם. אופיו השנוי במחלוקת של החוק וההשלכות האפשריות שלו על מיעוטים דתיים בהודו הציתו ויכוח עז על העקרונות החילוניים של המדינה ועל המחויבות לכלול.
כאשר הודו מתמודדת עם ההשלכות של חוק האזרחות (תיקון) והתאמתו למרשם הלאומי המוצע, המדינה מוצאת את עצמה בצומת דרכים בנוגע לסוגיות של אזרחות, זהות וחופש דת. תוצאות הבחירות הקרובות ותגובת הממשלה לביקורות והמחאות סביב החוק יעצבו ככל הנראה את הנוף החברתי והפוליטי של הודו בשנים הבאות.