כלב השמירה על התחרות של ישראל, רשות התחרות, פתח בחקירה נגד הבנקים במדינה על רקע הטענות כי הם אינם מחלקים כראוי את היתרונות של הרווחים המוגדלים שלהם עם הלקוחות. כלב השמירה ביקש יותר נתונים מהבנקים, ואמר שהם הרוויחו משמעותית משיעורי ריבית גבוהים יותר על הלוואות, אך איחרו להעביר את ההטבות ללקוחות. החקירה החלה בשנת 2022, אך פורסמה לציבור רק ביום ראשון.
בנק ישראל העלה את הריבית שלו עשר פעמים ברציפות מאז אפריל 2021, במטרה להילחם באינפלציה. השיעור עומד כעת על שיא של 13 שנים של 4. 75%. אמנם מדיניות זו סייעה לבלום את האינפלציה, אך היא גם הביאה לעלייה בתשלומי המשכנתא וההלוואות, שלעיתים קרובות קשורות הן לאינפלציה והן לריבית של הבנק המרכזי. זה גרם לאי שביעות רצון של הציבור, למרות שהבנקים הרוויחו שיא וחילקו דיבידנדים משמעותיים לבעלי המניות.
חמשת הבנקים המובילים בישראל הרוויחו רווח מצרפי של $1. 7 מיליארד ברבעון הראשון של 2022, אבל ברשות התחרות אומרים שהם לא היו נדיבים מספיק עם הלקוחות שלהם. כלב השמירה יזם את החקירה לפני שנתיים, כשהריבית החלה לעלות, וביקש מהבנקים מידע נוסף לאור התוצאות הראשוניות. הרשות סירבה למסור פרטים על כל צעד משמעתי אפשרי.
ממשלת ישראל מעוניינת להתמודד עם יוקר המחיה, וראש הממשלה בנימין נתניהו הקים פאנל שרים שיטפל בנושא. עם זאת, מחזור הידוק המדיניות האגרסיבי של המדינה התגלה כבלתי פופולרי בקרב האזרחים, שכן יוקר המחיה ותשלומי ההלוואה עלו לצד האינפלציה.
רגולטור הבנקאות, יאיר אבידן, צמצם את חששות רשות התחרות ואמר כי 82% מהעלאות הריבית הועברו ללקוחות. עם זאת, אבידן גם הציע שהבנקים צריכים לחנך טוב יותר את לקוחותיהם לגבי חשבונות נושאי ריבית. שר הכלכלה ניר ברקת קרא בינתיים לחקירה אינטנסיבית ויעילה, אולם ראש הרשות, מיכל כהן, סירבה להתפטר כשברקת ביקשה להתפטר, והאשימה את אי התמודדות הרשות עם המונופולים בעליית המחירים במשק.