דלהי, עיר הבירה של הודו, זכתה לאחרונה להבחנה ידועה לשמצה על ידי רישום האוויר הרעיל ביותר בעולם. מדד איכות האוויר בדלהי טיפס עד ל-346, ועקפה 110 ערים עולמיות אחרות שאחריהן עוקבות חברת IQ Air השוויצרית. אותו מדד במומבאי עלה ל-177, מה שמצביע גם על אוויר מזוהם מאוד.
הגורמים העיקריים התורמים לרמת זיהום מדאיגה זו הם השריפות העונתיות המשמשות לפינוי שטחים חקלאיים, בשילוב עם פליטות מכלי רכב, פעילויות בנייה ותחנות כוח פחמיות. ירידה בטמפרטורות ומהירויות רוח איטיות מחמירות עוד יותר את הנושא על ידי מניעת פיזור המזהמים.
בנוסף למדד איכות האוויר הגבוה, דלהי רשמה גם ריכוז של חלקיקים עדינים (PM2. 5) בכמות מדהימה של 296 מיקרוגרם למטר מעוקב אוויר, כמעט פי 20 גבוה מהרמה המומלצת של ארגון הבריאות העולמי של 15. חשיפה לרמות כה גבוהות של זיהום אוויר חלקיקי יכולה לקצר את תוחלת החיים של הודי ממוצע ב-5. 3 שנים, לפי מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת שיקגו.
ממשלת הודו, הן ברמת המרכז והן ברמת המדינה, הציגה מספר מדיניות למלחמה בזיהום האוויר. עם זאת, מאמצים אלה הוכחו עד כה כלא יעילים בטיפול במשבר. בעוד שחלה ירידה משמעותית בשריפות חקלאיות באזורים הסובבים את דלהי בחמש השנים האחרונות, מקורות זיהום אחרים, כמו פעילויות בנייה ותנורי בישול לא יעילים, מחמירים בגלל גידול האוכלוסייה.
תחנות הכוח בסביבת הבירה קיבלו מנדט להתקין אמצעים למניעת זיהום, אך אכיפה לא מספקת גורמת לכך שרובם טרם עמדו בדרישות. אנליסטים טוענים שאם לא תהיה רגולציה מחמירה יותר וציות גדול יותר, המצב צפוי להחמיר. Sunil Dahiya, אנליסט במרכז למחקר על אנרגיה ואוויר נקי, מדגיש את הצורך באכיפה ורגולציה טובים יותר כדי לטפל בסוגיה דחופה זו.
האוויר הרעיל בדלהי לא רק מהווה סיכונים בריאותיים מיידיים לתושביה אלא יש לו גם השלכות ארוכות טווח על רווחתם. נדרשת פעולה דחופה להתמודדות עם מקורות הזיהום הרבים, לרבות שליטה בשריפות חקלאיות, תקנות מחמירות על פעולות בנייה ויישום פתרונות אנרגיה נקיים יותר. רק באמצעות צעדים נחרצים יכולה דלהי לקוות לשפר את איכות האוויר שלה ולשמור על הבריאות ואריכות החיים של אוכלוסייתה.