גרמניה שוב תשה את המגבלה החוקתית שלה על הלוואות חדשות נטו, שנה רביעית ברציפות, בעקבות פסיקה שנעשתה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון במדינה. צעד חירום זה, המכונה "בלם החוב", ייושם כחלק מתקציב 2023 מתוקן שיוצג על ידי שר האוצר כריסטיאן לינדנר בשבוע הבא. המהלך מגיע בתגובה לפסיקה שמאלצת את הממשלה לתת רטרואקטיבית כ-37 מיליארד אירו (40 דולר. 3 מיליארד) של חוב חדש מחוץ לתקציב, שהוקצה כדי להקל על הנטל של מחירי האנרגיה הגבוהים על משקי בית וצרכנים.
ההחלטה להשעות את מגבלת ההלוואות מהווה מסלול אחורה משמעותי עבור לינדנר, שדגל בהשבת המשמעת הפיסקלית בגרמניה. המגבלה הוסרה בעבר לשלוש שנים בשל המגיפה ומשבר האנרגיה. עם זאת, לאור פסיקת בית המשפט וההכרח לטפל בעלויות אנרגיה גבוהות, לינדנר מוצא את עצמו כעת במצב של פשרה.
דובר משרדו של לינדנר אישר כי התקציב המשלים יציע מצב חירום יוצא דופן לשנת 2023. הכוונה היא להציב את הכספים שהוקצו להקלה על עלויות האנרגיה על בסיס משפטי בטוח, ללא יצירת חוב חדש. מהלך זה צפוי להביא יציבות מסוימת, שכן אי הוודאות לגבי התחייבויות החוב של גרמניה גרמה לירידה בתשואות האג"ח הגרמניות.
פסק הדין האחרון של בית המשפט לחוקה בקרלסרוהה העלה חששות לגבי מימון הכספים המיוחדים של הממשלה, והעמיד בסימן שאלה מאות מיליארדי אירו. כספים אלה, הנפרדים מהתקציב הפדרלי הרגיל, נועדו ליוזמות שונות, לרבות טיפול בעלויות אנרגיה, ירוקת מגזר הייצור ותמיכה בתעשיית האנרגיה המתחדשת. יכולתה של הממשלה ליישם את התוכניות הללו עומדת כעת בסימן שאלה, מה שמוביל להקפאה של הרשאות הוצאות חדשות.
העיכוב בתוכנית הכספים לשנה הבאה, שהייתה אמורה להיות מוצגת לפרלמנט בשבוע הבא, מחריף את האתגר. הממשלה לא רק מתמודדת עם ההשלכות המשפטיות הפוטנציאליות של שיפוץ הקרנות המיוחדות, אלא גם מתמודדת עם ההשפעה הרחבה וארוכת הטווח של פסיקת בית המשפט. חוסר הוודאות סביב המצב מקשה על תכנון השנים הקרובות.
כתוצאה מכך, מנהיגים פוליטיים קוראים להארכת השעיית בלם החוב. לארס קלינגבייל, מנהיג שותף של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הקנצלר אולף שולץ (SPD), סבור שמוצדק פוליטית להשעות את בלם החוב לשנה זו ודוגל להארכה נוספת ב-2023. הוא מזכיר את תוצאות המגיפה, משבר האנרגיה, האינפלציה, המלחמה באוקראינה והמצב במזרח התיכון כסיבות המחייבות השעיה זו.
הגבלות בלם החוב מעוגנות בחוקת גרמניה אך ניתן לבטל אותן באופן זמני במקרים של אסונות טבע או מצבי חירום בלתי נשלטים. הם הושעו בעבר לשלוש שנים בעקבות מגיפת קוביד-19 והעלייה בעלויות האנרגיה שנגרמו כתוצאה מהפלישה של רוסיה לאוקראינה. לפי כללים אלה, הלוואות נטו מבניות מוגבלות ל-0. 35% מהתמ"ג, עם גמישות לגיוס נוסף בתקופת שפל כלכלית, אך מרחב פעולה מוגבל בזמן עליות.
ההחלטה להשעות את מגבלות ההלוואות משקפת את האתגרים העומדים בפני גרמניה באיזון היציבות הפיסקלית עם הצורך לטפל בנושאים קריטיים כמו עלויות אנרגיה גבוהות. מהלך זה יספק לממשלה מרחב נשימה כדי לנווט את המורכבות המשפטית ולתכנן את העתיד. עם זאת, זה גם מעלה שאלות לגבי ההשפעה ארוכת הטווח על היציבות הפיסקלית של גרמניה והפוטנציאל לאתגרים משפטיים נוספים.