זה היה אביב מוזר עבור הכלכלה האמריקאית. דווקא כשנראה היה שהמצב יציב – אנשים מוציאים כסף, השכר עולה, צמיחת התעסוקה נמשכת – חודש מאי הפתיע. המכירות הקמעונאיות, אחד המדדים המיידיים ביותר לבחינת אמון הצרכנים, צנחו באופן בלתי צפוי. ולא במעט. הירידה הייתה החדה ביותר שראינו בארבעת החודשים האחרונים, והיא הפתיעה את האנליסטים ועוררה שאלות לגבי המצב האמיתי בחנויות ובסוכנויות הרכב.
הכותרת הגדולה? המכירות הקמעונאיות ירדו ב-0.9% בחודש מאי. זאת לאחר תיקון קטן שהראה כי גם בחודש אפריל חלה ירידה קלה. אם מצמצתם לרגע, ייתכן שהחמצתם את רגע האופטימיות של חודש מרץ, שבו הקונים נראו ממהרים לחנויות – רבים מהם כנראה בניסיון להקדים את עליות המחירים הצפויות עקב מכסי המגן. אך כעת נראה כי העלייה הזו הייתה יותר תופעה חולפת מאשר מגמה.
מכוניות ספגו את המכה הקשה ביותר. מכירות הרכב צנחו ב-3.5%, נתון בולט בהתחשב בשיח סביב מכסי המגן על כלי רכב מיובאים. מכס יבוא של 25% נכנס לתוקף בחודש אפריל, מה שהביא לבהלה מוקדמת לקניות, אך בחודש מאי הבהלה דעכה. וזה לא היה רק בתחום הרכב. ציוד לגינה, חומרי בניין, תחנות דלק – כולם ירדו. אפילו ההוצאות במסעדות ירדו, וזה סימן אזהרה בפני עצמו. אנשים בדרך כלל לא מצמצמים את הוצאותיהם על אכילה בחוץ, אלא אם כן הם נאלצים להדק את החגורה.
עם זאת, לא הכל היה קודר. הקניות המקוונות המשיכו במגמת העלייה, וצמחו ב-0.9%. גם רהיטים, ביגוד ומוצרים הקשורים לתחביבים רשמו עליות קטנות אך מבורכות. ניצוצות אלה מרמזים כי אף שאנשים עשויים להשהות רכישות גדולות, הם עדיין מוצאים מקום בארנקיהם לפינוקים קטנים יותר.
בבחינת הנתונים, כלכלנים הצביעו על כך שמספר המכירות הקמעונאיות "הבסיסי" — לא כולל הקטגוריות התנודתיות כגון מכוניות ודלק — דווקא עלה ב-0.4%. זהו סימן חיובי, המרמז כי לפחות מבחינת ההוצאות היומיומיות, אנשים עדיין מוציאים כסף.
אך מתחת לפני השטח מתרחש שינוי שקט. שוק העבודה, אף שהוא עדיין בריא יחסית, החל להאט. השכר אמנם עולה, אך מיליוני אנשים נדרשים שוב לשלם את הלוואות הסטודנטים שלהם. אם מוסיפים לכך את התנודתיות בשוק המניות – הקשורה ברובה לאסטרטגיית המכסים המשתנה תדיר של הנשיא טראמפ – מתקבלים משקי בית זהירים יותר, הנוטים לחסוך יותר מאשר להוציא.
מחירי הנפט הם גורם נוסף שאינו צפוי. הם ירדו לזמן מה עקב החשש ממתחים סחר, אך אז קפצו שוב עם הסלמת הסכסוך בין ישראל לאיראן. זהו איזון עדין, וכל אדווה מעבר לים נראית כמשפיעה על הכלכלה האמריקאית בדרכים בלתי צפויות.
בינתיים, האינפלציה מתפתחת בשקט. מחירי היבוא הבסיסיים עלו שוב בחודש מאי, כחלק ממגמה שהולכת ומתחזקת עם היחלשות הדולר. נכון – הדולר ירד ביותר מ-6% השנה, בין השאר בגלל חוסר השקט של המשקיעים בנוגע למדיניות הסחר של ארה"ב. כאשר הדולר נחלש, מחירי היבוא עולים, ובסופו של דבר זה מחלחל לצרכנים.
הבנק הפדרלי עוקב מקרוב אחר כל המתרחש. צפוי כי הוא ישמור על הריבית ללא שינוי לעת עתה, אך עם הסימנים הגוברים למתח – מהאטה בייצור ועד היסוס בהשקעות עסקיות – איש אינו יודע כמה זמן תימשך ההפוגה הזו.
באשר לייצור: התמונה מעורבת. בחודש מאי חלה עלייה קלה, בעיקר בזכות מכוניות ומטוסים. אך אם מוציאים את כלי הרכב מהתמונה, התפוקה במפעלים דווקא ירדה. תחומים כמו מכונות ומוצרי מתכת צנחו, ואפילו מוצרי אנרגיה לצרכנים ירדו בחדות. במילים אחרות, זו לא התאוששות רחבה כמו שהייתם רוצים לראות אם אתם מקווים לבסיס תעשייתי חזק יותר.
הנשיא טראמפ אומר שהמכסים הם מהלך ארוך טווח שנועד להחזיר את עוצמת הייצור של ארה"ב. כלכלנים לא כל כך בטוחים. רבים טוענים שבלעדי טיפול בבעיות עמוקות יותר – כמו עלויות עבודה גבוהות ואופיין הגלובלי של שרשראות האספקה – המכסים לבדם לא יספיקו.
בסופו של דבר, חודש מאי הזכיר לנו כי הכלכלה האמריקאית, אף שהיא עדיין עומדת על תילה, חשה את משקלם של מתחים סחר, סיכונים גיאופוליטיים והססנות הצרכנים. אין משבר מיידי, אך גם אין כיוון ברור. אנו נמצאים במצב של המתנה, מחכים לראות לאן ינשב הרוח הבאה.