משהו עדין אך עוצמתי קורה בעולם הפיננסי הגלובלי. בשווקים המתעוררים מתרחשת תנועה שקטה — הרחק מהדולר האמריקאי ולקראת היורו. אין הצהרות רמות, אין מהפכות פתאומיות, אך המספרים מספרים את הסיפור: מדינות מתפתחות מנפיקות כעת אגרות חוב הנקובות ביורו בקצב שלא נראה זה יותר מעשור.
זו לא רק מגמה — זהו שינוי כיוון. עד אמצע יולי השנה, ממשלות וחברות ממדינות אלה הנפיקו אג"ח ביורו בהיקף של כ-89 מיליארד יורו. כדי לתת קצת פרספקטיבה, זה יותר ממה שראינו באותה תקופה בכל שנה מאז 2014 לפחות. והגל הזה לא מראה סימנים של האטה.
מה עומד מאחורי השינוי הזה? כמה מגמות חופפות. ראשית, הדולר נחלש. מדד הדולר ירד בכ-8% השנה, תנועה בולטת במונחי מטבע. משקיעים, במיוחד המוסדיים הגדולים, מתחילים לשקול מחדש את התלות ארוכת השנים שלהם בנכסים הנקובים בדולר — בין השאר בשל אי-הוודאות הפוליטית, חזרתם של מכסי המגן מתקופת טראמפ לרדאר, והטלטלה במסרי המדיניות של הפד.
יש גם רצון לגוון, פשוטו כמשמעו. עם התנודתיות בשוק והשינויים באיום האינפלציה, מנהלי הקרנות מחפשים דרכים נוספות לפזר את הסיכון. והיורו — יציב יחסית ומגובה בשוק רחב — מתגלה כאלטרנטיבה אטרקטיבית.
אבל יש כאן יותר מסתם בעיות של הדולר. כלכלות רבות בשווקים המתעוררים נמצאות במצב טוב יותר מזה שנים. דירוגי האשראי משתפרים. הצמיחה הכלכלית, במיוחד במזרח אירופה, איתנה. והמשקיעים מבחינים בכך. מדינות כמו פולין, רומניה ובולגריה היו החלוצות בתחיית אגרות החוב ביורו. פולין, למעשה, הנפיקה זה עתה את אגרות החוב הירוקות הראשונות שלה מזה שבע שנים. בולגריה, המתכוננת להצטרפות לאזור היורו, גייסה יותר מ-3 מיליארד אירו במכירה גדולה לאחר שדירוג האשראי שלה עלה.
אפילו מדינות מחוץ לאירופה מצטרפות למגמה. צ'ילה, דרום קוריאה ואפילו סין נכנסו לאחרונה לשוק איגרות החוב ביורו. ברזיל מתכוננת, על פי הדיווחים, להנפיק את איגרות החוב ביורו הראשונות שלה מאז 2014. קולומביה לא מכרה חוב ביורו מאז 2016, אך כעת היא חוזרת לתמונה.
דוגמה מעניינת במיוחד? חוף השנהב. מנהל קרן אחד הסביר זאת בפשטות: אגרות חוב של חוף השנהב הנקובות ביורו מציעות מרווחים אטרקטיביים יותר מאשר הגרסה הדולרית. עבור משקיעים, זו סיבה מספקת.
ואמנם נכון שאגרות חוב הנקובות בדולרים עדיין שולטות בשוק החוב של השווקים המתעוררים, בעיקר משום שהן מושרשות עמוק במדדים הגלובליים ובתיקי ההשקעות המוסדיים, אך לא ניתן להתעלם מעלייתו של היורו כאופציית מימון רצינית.
מה שאנו רואים הוא חשיבה מחודשת רחבה יותר על סיכון, תשואות וחשיפה גלובלית. אסטרטגים בנקאיים ב-JPMorgan, Goldman Sachs ובנק אוף אמריקה כולם מצביעים על שינוי זה. חלקם אף ממליצים על עסקאות — כמו הימור על אגרות חוב של רומניה ביורו תוך זהירות בנוגע לאגרות חוב בדולר.
כמובן, הדולר לא הולך לשום מקום. הוא עדיין מהווה את בסיס הפיננסים הגלובליים. אך המגמה הזו לכיוון היורו מלמדת אותנו שהשווקים המתעוררים רוצים יותר אפשרויות — ולראשונה זה זמן רב, יש להם אותן.
בחודשים הקרובים, עם התמתנות הצמיחה הכלכלית בארה"ב והמשך הרעש הפוליטי בוושינגטון, אל תתפלאו אם היורו יהפוך לאופציה המועדפת על יותר ויותר לווים בעולם המתפתח.
כי לפעמים, מהפכות פיננסיות לא מגיעות עם כותרות. הן מגיעות עם מכירת אג"ח.