מנהיגים פוליטיים במדינות הגדולות ביותר בעלות הרוב המוסלמי בדרום מזרח אסיה עומדים בפני אתגר הולך וגובר מהשמרנות הדתית, כפי שהוכיחו האירועים האחרונים במלזיה. בבחירות המחוזיות שנערכו בשבוע שעבר, קבוצות איסלאמיסטיות מהימין הקיצוני השיגו הישגים משמעותיים בשלוש מתוך שש מדינות. בעוד שהקואליציה הרב-תרבותית של ראש הממשלה אנואר איברהים הצליחה לשמור על השליטה בשלוש המדינות שבהן החזיקה בעבר, היא ראתה את האיסלאמיסטים חוטפים מושבים נוספים בסלנגור, המדינה העשירה ביותר שעדיין בשליטתה.
שינוי זה לעבר שמרנות משקף מגמה גדולה יותר המשפיעה על האזור, שבו עשרות שנים של צמיחה כלכלית נעצרו בפתאומיות על ידי המגיפה וההאטה הכלכלית העולמית. באינדונזיה השכנה, ממשלתו של הנשיא ג'וקו ווידודו נאלצה לעשות ויתורים פוליטיים לשמרנים דתיים, אשר צוברים השפעה במדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם.
לדוגמה, ביולי, בית המשפט העליון של אינדונזיה סיים למעשה את ההכרה הממלכתית בנישואים בין-דתיים עקב לחץ מצד השמרנים. ובדצמבר האחרון, המדינה העבירה חוק מקיף שהפליל מין מחוץ לנישואים, בין היתר, תוך הדגשת הכוח הגובר של השמרנים לעצב את מדיניות המדינה. החלטתו של הנשיא ג'וקווי למנות איש דת אסלאמי בכיר כסגן הנשיא שלו ב-2019 גם עוררה חששות בקרב הפרוגרסיביים לגבי ההשפעה הפוטנציאלית על המדיניות.
עלייתה של הפוליטיקה השמרנית במלזיה ובאינדונזיה מציבה דילמה עבור מנהיגים כמו אנואר וג'וקווי. ככל שקולות שמרניים זוכים לגדולה, ממשלות עומדות בפני לחץ גובר להדגיש את הסמכות הדתית שלהן, אולי על חשבון מדיניות כלכלית שמניעה עסקים והשקעות.
במלזיה, המגמה לשמרנות מונעת במידה רבה על ידי בוחרים צעירים שנמשכים לרעיון של פוליטיקה מבוססת אמונה. מצביעים אלה רואים במנהיגים כמו מוחידין, יריבו של אנואר, יותר איסלאמיים ומצוידים יותר להנהיג את המדינה. יוזמות הסיוע של מוהידין במהלך המגיפה חיסקו את התפיסה הזו עבור צעירים מלזים רבים.
עם זאת, אימוץ מדיניות שמרנית כרוך בסיכונים כלכליים עבור מדינות אלה, במיוחד כשמדובר במשיכת השקעות זרות ישירות (FDI). משקיעים שמים לב יותר ויותר לנושאים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG), ומדינות שמיישמות מדיניות חברתית דרקונית מסתכנות בהרתעת השקעות. חברות הפועלות באזורים אלה צריכות להיות מודעים למגמות החברתיות ולדרישות הרגולטוריות הפוטנציאליות שעלולות להשפיע על התנהגות הצרכנים.
חינוך דתי ממלא תפקיד משמעותי בעיצוב דעות שמרניות במלזיה ובאינדונזיה. לשתי המדינות יש רשת של גני ילדים אסלאמיים שתרמו לצמיחת השמרנות הדתית בקרב הדור הצעיר. בנוסף, הכישלון של מערכות החינוך הלאומיות במדינות אלה הוביל להסתמכות על בתי ספר דתיים, חיזוק נוסף של אידיאולוגיות שמרניות.
האתגר של מנהיגים כמו אנואר הוא להתמודד עם המסרים הפשטניים של מפלגות שמרניות, במיוחד התפיסה שהאיסלאם נמצא תחת איום ובחירות הן שדה קרב למוסלמים להגן על אמונתם. מסר זה, שמקורו בהלך הרוח של המאה ה-15, מהדהד בקרב מצביעים רבים אך מעכב את המאמצים לקדם מדיניות מתקדמת ובניית אומה.
הן מנהיגי מלזיה והן אינדונזיה הזהירו מפני הענקת כוח רב מדי למפלגות פוליטיות ממוקדות דת. הנשיא ג'וקווי התבטא בעקביות נגד "פוליטיקת זהויות", והדגיש את החשיבות של ממשל כולל. ראש הממשלה אנואר, לעומת זאת, אישר את מעצרם של אנשים המנצלים דת וגזע כדי להסית מתנגדים.
מציאת איזון בין שיקולים דתיים ומדיניות מתקדמת תהיה חיונית עבור מנהיגי מלזיה ואינדונזיה. ניווט מוצלח של אתגר זה לא רק ישפיע על הנוף הפוליטי אלא גם יקבע האם מדינות אלו יכולות להמשיך למשוך השקעות ולהניע צמיחה כלכלית בעידן שלאחר המגפה.