המשא ומתן על האקלים הגיעו לפריצת דרך בהקמת מסגרת לקרן שתסייע למדינות פגיעות להתמודד עם האובדן והנזק שנגרמו מאירועי מזג אוויר קיצוניים. עם זאת, ההסכם היה פגום במחלוקות לגבי אופן מימון התוכנית.
במהלך פגישה באבו דאבי, הנציגים הסכימו שהבנק העולמי יארח באופן זמני את קרן ההפסדים והנזקים החדשה לתקופה של ארבע שנים, תוך שבירה של מבוי סתום של חודשים במשא ומתן. ההסכם גם קובע קווים מנחים בסיסיים למימון, כאשר מדינות מפותחות נקראות לספק תמיכה. השלב הבא בדיון יהיה בפסגת שינויי האקלים של האו"ם, COP28, שתתקיים בדובאי בהמשך החודש.
הנשיא המיועד של COP28, הסולטאן אל ג'אבר, הדגיש את החשיבות של אימוץ הגישה המומלצת הזו, וקבע כי מיליארדי אנשים, חייהם ופרנסתם תלויים בה. הוא תיאר את המסמך כ"ברור וחזק" והאמין שהוא סלל את הדרך להסכם.
עם זאת, פעילי זכויות אדם ונציגים ממדינות עניות הביעו את אכזבתם מהיעדר הזרמת כסף מיידית ומשמעותית. כעת מתבשלים מתחים, שעלולים לגלוש לשיחות האקלים הרחבות יותר. גם כשההסכם הושג, התנגד נציג ארה"ב הראשי בטענה שהוא אינו משקף קונצנזוס.
מדינות חלשות יותר דחפו לשפה ספציפית בהסכם שתטיל את נטל המימון על מדינות עשירות יותר שהרוויחו משריפת דלקים מאובנים והיוו את רוב פליטות גזי החממה. היו להם חששות לגבי מיקומו של הקרן בתוך הבנק העולמי, מחשש שהיא עשויה לא לתת עדיפות מספקת לפעולות האקלים.
ברנדון וו, מנהל מדיניות וקמפיינים ב- ActionAid ארה"ב, הביע את חוסר שביעות רצונו מהתוצאה, וקבע כי מדינות מתפתחות הראו גמישות עצומה מההתחלה, בעוד שהמדינות המפותחות עמדו בתוקף.
השפה הסופית של ההסכם אינה מחייבת היוון מיידי של הקרן, ואינה מציינת את סולם התרומות המיועד. הרג'יט סינג, ראש אסטרטגיה פוליטית גלובלית ב-Climate Action Network-International, מתח ביקורת על היבט זה, וקבע כי ההסכם הנוכחי אינו תמיכה בקהילות המתמודדות עם מצבי חירום אקלים ומתן מענה לצרכים שכבר מסתכמים במאות מיליארדי דולרים.
ארה"ב, יחד עם מדינות מפותחות אחרות, קיבלו את האשמה מצד פעילי זכויות אדם על שפה מתנגדת שהייתה מבהירה שלמדינות מזהמות היסטורית יש חובה לתרום לקרן.
הדיונים על היכן לשכן את הקרן היוו הסחת דעת מהמטרה האמיתית, שהייתה להקים קרן שתטפל ביעילות בנזק שנגרם ממשבר האקלים, לדברי Lien Vandamme, פעיל בכיר למען
גם סין וסעודיה התנגדו לתרום לקרן, בטענה שהן עדיין מתפתחות ושמדינות האחראיות לחלק הארי של הפליטות ההיסטוריות צריכות לשאת בנטל הכספי.
בעוד שההסכם היווה אי נוחות הדדית והוכח כתוצאה קשה ומאתגרת, אבינש פרסו, שליח האקלים של ראש ממשלת ברבדוס, מיה מוטלי, הודה שהוא מהווה צעד חיובי קדימה. הוא הדגיש כי אי הגעה להסכמה הייתה מטילה צל ארוך על COP28.
ארה"ב טענה בהצלחה שהשפה תאפשר לקרן לקבל כסף ממקורות שונים, כמו הכנסות ממנגנוני תמחור פחמן ותרומות פילנתרופיות. עם זאת, ארה"ב לא הצליחה להבטיח את השפה שציינה כי התרומות הן וולונטריות בלבד.
הקמת הקרן הייתה אחד הנושאים המפלגים ביותר לקראת פסגת COP28. מדינות יכולות לאמץ את המסגרת או לדחוף לשינויים נוספים בטקסט. מדינות מתפתחות התנגדו בתחילה שהבנק העולמי יארח את המתקן עקב חוסר אמון במחויבות המוסד לפעולה אקלימית.