בפגיעה משמעותית בקואליציית הימין של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בית המשפט העליון של ישראל ביטל חוק שנוי במחלוקת שנועד לצמצם את סמכותו של בית המשפט. החוק, שהתקבל על ידי הפרלמנט ביולי, ביקש להגביל שופטים מלבטל החלטות ממשלה שנחשבו "בלתי סבירות". "עם זאת, בפסיקה נקודתית, בית המשפט הצביע 8 מול 7 כדי לפסול את החוק, ואישר את חשיבות הדמוקרטיה והפרדת הרשויות.
התנועה הליברלית לאיכות השלטון בישראל בירכה את פסק הדין כ"ניצחון ציבורי אדיר למי ששואף לדמוקרטיה. "הם הצהירו כי הוא שיגר מסר מהדהד לממשלה ולשרים שמטרתם לפטור את עצמם משלטון החוק, ואישר מחדש את קיומה של שיטה דמוקרטית ואת העיקרון המכריע של הפרדת הרשויות.
החלוקה הניכרת בהצבעה הקשה משקפת את השסעים העמוקים בחברה הישראלית בנוגע לסמכותו של בית המשפט העליון. בית המשפט הדגיש כי החוק גרם ל"פגיעה קשה וחסרת תקדים במאפייני הליבה של ישראל כמדינה דמוקרטית. "כתוצאה מכך, ההחלטה תיכנס לתוקף מיידי. שמונה שופטים הצביעו בעד ביטול החוק, בעוד שבעה הצביעו בעדו.
החוק הוכנס כתיקון לחוק יסוד, המציין את הצעד הראשון בשורה של שינויים שיפוטיים שהתחייבה הממשלה עם כניסתה לתפקיד בסוף 2022. השיפוץ הפופוליסטי הזה פילג בצורה חדה את האומה, יצר אי שקט חברתי וגרר ביקורת, אפילו מהבית הלבן. הפגנות בעד ונגד השינויים המוצעים גייסו מאות אלפי אנשים ברחבי הארץ.
למרות שהפוקוס עבר לאיומים חיצוניים בתוך הסכסוך המזוין המתמשך עם חמאס, המחלוקות הפנימיות העמוקות נמשכות. המבקרים טוענים כי השימוש של בית המשפט בתקן "הסבירות" מספק בדיקות הכרחיות כנגד מקורבים, שומר על זכויות אדם ומקדם קבלת החלטות רציונלית. בעוד שבית המשפט מחזיק בכלים אחרים, תקן זה נחשב לחזק ביותר.
הפסיקה לביטול החוק היא משמעותית שכן היא מעכבת את הניסיון של הממשלה לבצע שיפוץ שיפוטי ומבטיחה קבלת החלטות לטובת הציבור ולא למטרות רווח אישי. בנוסף, קבע בית המשפט את סמכותו לבצע ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד ולהתערב כאשר הפרלמנט חורג מסמכותו החוקתית, עם 12 שופטים בעד ו-15 נגד.
בתגובה לפסק הדין מתחה מפלגת הליכוד של נתניהו ביקורת על בית המשפט בטענה כי היא מאיימת על האחדות הלאומית, במיוחד בזמן מלחמה. במפלגה הגדירו את ההחלטה כמנוגדת לרצון העם. הסכסוך המתמשך עם חמאס מהווה רקע לפסיקות אלו, המדגיש את המתחים הקיימים בחברה הישראלית בנוגע לזהות היהודית של האומה ולחובותיה כלפי לא-יהודים. ההנהגה הפוליטית נקטה בעמדה דתית ולאומנית יותר, בעוד שהממסד המשפטי נותר ליברלי יותר, מה שהוביל לחילוקי דעות על הגנת בית המשפט על זכויות האדם והמיעוט.
לישראל אין חוקה כתובה וחוקים המגדירים ביקורת שיפוטית ספציפית. במקום זאת, הוא מסתמך על שורה של "חוקים בסיסיים", שבית המשפט העליון השתמש בהם יותר ויותר כדי לקבוע חוקתיות במהלך שלושת העשורים האחרונים. פסיקתו של בית המשפט מדגישה את קיומם של עקרונות בלתי כתובים וערכי ליבה דמוקרטיים המציבים מגבלות על סמכויות הפרלמנט.
לטענת ברק מדינה, פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית, ההחלטה מעידה על כך שבית המשפט מכיר בנוכחותם של עקרונות יסוד דמוקרטיים המגבילים סמכויות פרלמנטריות.