משהו משתנה בריקוד הארוך והמתוח לעתים בין סין לאיחוד האירופי בנושא כלי רכב חשמליים. השיחות בין שתי המעצמות על קביעת מחיר מינימום לכלי רכב חשמליים מתוצרת סין מתקרבות ככל הנראה לקו הסיום. לפחות, זה מה שרמז משרד המסחר הסיני בהצהרה שפרסם בסוף השבוע — אופטימיות זהירה, אך עם מספיק עמימות כדי לשמור על דיפלומטיות.
הכל התחיל בשנה שעברה, כאשר האיחוד האירופי הוריד פטיש כבד: מכסים גבוהים על כלי רכב חשמליים סיניים, בטענה שסובסידיות לא הוגנות מעוותות את תנאי התחרות. בריסל טענה שתמיכת המדינה מאפשרת לחברות סיניות להציע מחירים נמוכים יותר מהמתחרות האירופיות, מה שהופך את התחרות לפחות תחרותית ויותר ליתרון. סין, כצפוי, לא הייתה מרוצה. לאחר חודשים של משא ומתן, איומים הדדיים, וכעת, אולי, פתרון מתגבש.
בתחילת החודש, בצרפת, חל שינוי. שר המסחר הסיני, וואנג וונטאו, נפגש עם נציב הסחר של האיחוד האירופי, מרוס ספקוביץ'. לא היו כותרות נוצצות, לא היו מסיבות עיתונאים מפוארות, אבל לפי הצד הסיני, זה היה ”צעד גדול קדימה“. צעד שמרמז ששני הצדדים מתכוונים ברצינות למצוא מכנה משותף – כי מלחמות סחר, כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, לא מסתיימות לרוב בטוב לשני הצדדים.
כמובן, עדיין יש עבודה לעשות. הביטוי ”שלבים סופיים“ לא בהכרח אומר שמחר יגיעו ללחיצת יד. אבל שני הצדדים הורו כעת לצוותיהם להאיץ את התהליך, וחשוב מכך, לשמור על הדברים במסגרת מערכות החוק שלהם ובתוך כללי ארגון הסחר העולמי. בשפה דיפלומטית זה אומר: בואו לא נדרדר את המצב יותר ממה שהוא כבר.
אבל יש כאן עוד רובד. בעוד שהמופע המרכזי עסק ברכבים חשמליים ובמכסים, משהו אחר נכנס בשקט לתמונה: מתכות נדירות ומוצרי הייטק. לפי הדיווחים, סין הסכימה להאיץ את אישור הייצוא של מתכות נדירות לאירופה. זה עניין גדול, שכן מתכות אלה חיוניות לכל דבר, מסוללות ועד מוליכים למחצה. בתמורה, סין לוחצת על האיחוד האירופי להקל את ההגבלות ולאפשר יבוא של יותר מוצרי הייטק לשוק הסיני.
זהו למעשה סוג של סחר חליפין – רכבים חשמליים תמורת מינרלים, גישה תמורת גישה. אמנם דבר מכל זה עוד לא נכתב באבן, אך הטון של בייג'ינג הפעם אינו מתריס; הוא מאופק, אולי אפילו פיוסני.
התמונה הגדולה כאן היא פחות סכסוך סחר אחד ויותר שינוי בסדר העולמי. אירופה מנסה להגן על התעשיות שלה תוך שמירה על הקשר עם אחד משותפיה המסחריים הגדולים ביותר. סין, מצד שני, רוצה לשמור על זרימת היצוא שלה, אך מודעת לכך שהפיקוח העולמי לא ייעלם.
לכן אנו עדים לאיזון זהיר. אף אחד לא רוצה לאבד את כבודו. אף אחד לא רוצה להיות הראשון שממצמץ. אך נראה שאף אחד מהצדדים לא להוט להביא את המצב למלחמת סחר מלאה.
אולי, רק אולי, הפעם הפרגמטיזם גובר על הפוליטיקה.