ארצות הברית החליטה להנהיג "אגרת שלמות ויזה" חדשה בסך 250 דולר, והתזמון לא יכול להיות מביך יותר עבור תעשייה שעדיין צולעת לאחר שנים של אי ודאות. החל מה-1 באוקטובר, כל מי שמגיש בקשה ממדינות שאינן תוכנית פטור הוויזה יצטרך לשלם את העלות הנוספת, מה שיביא את העלות הכוללת של ויזה לארה"ב ל-442 דולר. מספר זה מציב את אמריקה בין היעדים היקרים ביותר בעולם בכל הנוגע לדרישות ויזה, מציאות שכבר מעוררת אי נוחות בקהילת התיירות העולמית. עבור מיליוני מבקרים פוטנציאליים, זו לא רק מכשול בירוקרטי מעצבן - זוהי סיבה נוספת לחפש במקום אחר את הטיול הבא שלהם.
ההודעה הגיעה על רקע נתון מייאש נוסף: מספר ההגעה מחו"ל לארה"ב ירד שוב ביולי, ירידה של 3.1 אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת, על פי נתונים פדרליים. ירידה זו סימנה את הירידה החמישית בשבעה חודשים, רצף שמחק תקוות קודמות שבשנת 2025 התיירות תעבור סוף סוף את הרמות שלפני המגפה. מספר התיירים הנכנסים הגיע לשיא של 79.4 מיליון בשנת 2019. עד כה, כל הסימנים מצביעים על כך ש-2025 לא תצליח.
המספרים מציירים תמונה מפוכחת. מועצת התיירות והתיירות העולמית מעריכה כי הוצאות התיירים הבינלאומיים בארה"ב יירדו ל-169 מיליארד דולר השנה, לעומת 181 מיליארד דולר בשנת 2024. זוהי נסיגה עבור מלונות, מסעדות, חברות תעופה וכלכלות מקומיות רבות התלויות במידה רבה באורחים זרים. האירוניה היא שהמדינה מתכוננת לארח כמה מהאירועים הגלובליים הגדולים ביותר של העשור הבא - מונדיאל 2026 ואולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 - אך המדיניות המופעלת כעת מסתכנת בעמימות הזוהר של אירועים אלה.
העמלה החדשה הזו אינה המכשול החדש היחיד. מוקדם יותר החודש, ממשל טראמפ העלה את הרעיון לגבות ערבות של עד 15,000 דולר מכמה מבקרים כביטוח מפני אשרות שהייה מעבר לתוקף. הצעה נוספת שואפת להגביל את משך הזמן שבו סטודנטים, עיתונאים ומבקרים במסגרת חילופי תרבות יכולים להישאר. עבור תעשייה שמשגשגת על יכולת חיזוי, צעדים כאלה יוצרים בלבול ומרתיעים מטיילים שכבר עשויים להיות עצבניים לגבי הביקור.
באופן אירוני, חלק מהאזורים שנפגעו הכי קשה מהכללים החדשים היו גם נקודות האור הבודדות השנה. הנסיעות ממקסיקו עלו בכמעט 14 אחוזים עד מאי, וארגנטינה רשמה עלייה מרשימה של 20 אחוזים. ברזיל וחלקים ממרכז אמריקה גם הם הראו צמיחה צנועה. אבל תיירים מדרום אמריקה, שכבר מתמודדים עם עלויות טיסה גבוהות, בוהים כעת במחירי אשרות גבוהים יותר שעלולים לטשטש במהירות את המומנטום הזה. בינתיים, ההתאוששות של סין בקושי החלה; ההגעה ביולי הייתה עדיין נמוכה ביותר ממחצית ממה שהייתה בשנת 2019. גם הודו התקררה, תחת משקל של ירידה חדה בסטודנטים הפונים לאוניברסיטאות אמריקאיות.
כמובן, חלק מהמטיילים יתעלמו מהעלויות הגבוהות יותר. עבור משפחות אמידות המתכננות טיול חד פעמי, 250 דולר אולי לא יהיו שובר עסקה. "ארה"ב תמיד הייתה בררנית לגבי מבקריה. אם המצב הכלכלי שלכם אינו תקין, קבלת ויזה היא בכל מקרה קשה", אמר סו שו, שמנהל חברת נסיעות בצ'נגדו, סין. אבל עבור מטיילים בתקציב נמוך, סטודנטים לחילופי סטודנטים ומשפחות המקוות לבקר קרובי משפחה, כל תשלום נוסף חשוב.
האם העמלה משיגה את מטרתה המיועדת של הידוק "שלמות הוויזה" היא שאלה אחת. אבל כרגע, ההשפעה הבולטת ביותר שלה עשויה להיות אולם הגעה שקט וריק יותר בשדות התעופה בארה"ב, שכן המדינה מתמחרת את עצמה מחוץ לתוכניות הנסיעה של מיליונים שאולי היו בוחרים בה בעבר ראשונים.