התעוררה מחלוקת בינלאומית על כרייה במעמקי הים, כאשר סין ומדינות אחרות מתנגשות על ההשלכות הסביבתיות הפוטנציאליות של הפקת מתכות יקרות ערך מקרקעית הים. הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA), ארגון המזוהה עם האו"ם המסדיר את תעשיית הכרייה במעמקי הים, סיכמה לאחרונה פגישה בת שלושה שבועות כדי לדון אם לקבל בקשות כרייה מחברות. עם זאת, רוב המדינות הצהירו כי הן לא יאשרו בקשות כלשהן עד שהרשות תקבע תקנות כרייה. בעוד שמסגרת חוקית לכרייה נמצאת בפיתוח מאז 2016, המתיחות בין המדינות החברות ב-ISA הסלימה השנה, במיוחד לאחר שמדינת האיים באוקיינוס השקט, נאורו, הפעילה כלל המחייב חקיקת תקנות בתוך שנתיים. תאריך היעד הוחמצן, וכעת נאורו נותנת חסות ל-The Metals Company (TMC), חברה קנדית המושפעת ביותר מהמצב הלא פתור.
כתוצאה מכך, עתיד הכרייה במעמקי הים נותר לא ברור. הרשות, שהנפיקה רישיונות חיפוש לקבלני כרייה אך טרם אפשרה להם להתחיל בכרייה, הסכימה לפעול לאימוץ תקנות עד 2025. עם זאת, מדינות רבות קראו להקפאה או הפסקה עקב חוסר ידע מדעי על השפעת הכרייה על מערכות אקולוגיות בעומק הים. סין, המחזיקה במספר חוזי הכרייה הרבים ביותר, העדיפה כרייה בקרקעית הים והתנגשה עם ברית של מדינות הקוראות להפסיק את הכרייה עד להטמעת אמצעי הגנה סביבתיים.
המחלוקת גלשה גם לאסיפת הרשות, הסמכות העליונה של הארגון. סין סירבה לאפשר דיון בהצעה לאסור אישור רישיונות כרייה עד שיקבעו תקנות. כתוצאה מכך, האסיפה נקלעה למבוי סתום, וסין חסמה את אימוץ תקציב השב"כ ופריטים אחרים שאינם קשורים אליו עד שההצעה הוסרה מסדר היום. בעוד שסין ציינה כי ניתן יהיה לדון בהצעה בוועידת העצרת הבאה ב-2024, מדינות חברות אחרות הראו דאגה גוברת לגבי כרייה במעמקי הים והצטרפו לקריאות להקפאה או הפסקה.
נכון לעכשיו, חברות כמו TMC חופשיות להגיש בקשה לקבלת רישיונות כרייה, אך אין זה סביר שהמועצה תאשר אותם ללא תקנות. המדינות החברות נשארות רחוקות זו מזו בנושאים קריטיים, כמו קביעת שיעור תמלוגים לכרייה והקמת מנגנון לחלוק את ההטבות. בנוסף, מדינות נוספות הצטרפו לקריאה להקפאה או הפסקה, ומדינות מסוימות אף דרשו לאסור על כרייה במעמקי הים. המצב מדגיש את האתגרים של איזון אינטרסים כלכליים עם דאגות סביבתיות ואת הצורך במסגרת רגולטורית מקיפה לפני שניתן להמשיך בכרייה במעמקי הים.